הלן בלא חלום / הרב הלל בן שלמה
ברכות נה ע"ב
לדברי רבי זעירא בגמרא, כל הלן שבעה ימים ללא חלום נקרא רע, שנאמר "ושבע ילין בל ייפקד רע" (ולעיל יד,א היו אלו דברי רבי יונה בשם רבי זעירא); וביאר זאת רש"י לעיל, שמי שאינו חולם נקרא רע, שאין משגיחים עליו מן השמים לפקדו. הגמרא מבארת, שהמדובר באדם שראה, ואינו יודע מה הוא ראה, אבל אם הוא זוכר את מה שראה, אין הדבר כל כך רצוי: אם היה זה חלום רע, הרי שהפחידוהו מן השמים, וזהו דבר הקשה ממלקות, וזוהי הברכה "לא תאונה אליך רעה", שלא יבהילוך חלומות רעים והרהורים רעים. ואם היה זה חלום טוב, הרי שהוא מקבל את שכרו בעולמו. לדברי הגמרא, לאדם טוב אין מראים חלום טוב, והיינו, כשהוא זוכר את החלום (שאז "בדיחותיה מפכחא ליה"), וכפי שנאמר על דוד, שמעולם לא חלם חלום טוב.
בשו"ת דברי יציב (יו"ד סימן קכב) כותב, כי דברי רבי יונה הם לשיטתו הנזכרת בירושלמי (מעשר שני פ"ד ה"ו), שהוא היה מצטער על דבר שראה בחלום. אבל לפי מסקנת הירושלמי, שדברי חלומות לא מעלים ולא מורידים, אין כל משמעות לדבר, אם אדם לן שבעה ימים ללא חלום. נראה, שהבנה זו מתאימה לשיטת האבן עזרא, שההבנה שכל החלומות הולכים אחר הפה, אינם אלא דעת יחיד. אבל בבבלי לא נזכרת על דעה החולקת על רבי זירא, וכפי שביארנו, מסקנת הסוגיה היא שיש משמעות לחלום, גם אם נאמר שאין לסמוך על כך לזיהוי פרטים הלכתיים (שהרי בכל אופן אין כל דברי החלום מתקיימים "מה לתבן את הבר"), מכל מקום, יש משמעות לדבר אם משגיחים עליו מן השמים או לא. ההבנה שהחלום הוא אחד מששים בנבואה (להלן נז,ב) אינה שנויה במחלוקת. כך נאמר בפסוק "בחלום אדבר בו", וזו הדרך לנבואה (וראה ברמב"ם מורה הנבוכים חלק ב פרק מה).
