הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור המושגים: "סתם משנה"; "הלכה כרבי עקיבא"

ברכות ס ע"ב

לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים וכו'. אמר רב יהודה אמר רב: לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים, וברואה. איתמר נמי, אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא, הכי אמר רבי יוחנן: לא אמרו אלא מן הצופים ולפנים, וברואה, ובשאין גדר, ובזמן שהשכינה שורה.
תנו רבנן: הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ובגליל לא יפנה אלא מזרח ומערב.
ורבי יוסי מתיר, שהיה רבי יוסי אומר: לא אסרו אלא ברואה, ובמקום שאין שם גדר, ובזמן שהשכינה שורה. וחכמים אוסרים. חכמים היינו תנא קמא! - איכא בינייהו צדדין.
תניא אידך: הנפנה ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ובגליל - צפון ודרום אסור, מזרח ומערב מותר. ורבי יוסי מתיר, שהיה רבי יוסי אומר: לא אסרו אלא ברואה.
רבי יהודה אומר: בזמן שבית המקדש קיים - אסור, בזמן שאין בית המקדש קיים - מותר.
רבי עקיבא אוסר בכל מקום. רבי עקיבא היינו תנא קמא! - איכא בינייהו חוץ לארץ.
רבה הוו שדיין ליה לבני מזרח ומערב, אזל אביי שדנהו צפון ודרום, על רבה תרצנהו. אמר: מאן האי דקמצער לי? אנא כרבי עקיבא סבירא לי, דאמר: בכל מקום אסור.

1.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ה:

לא יקל אדם את ראשו כנגד שער מזרחי של עזרה שהוא שער ניקנור, מפני שהוא מכוון כנגד בית קדש הקדשים, וכל הנכנס לעזרה יהלך בנחת במקום שמותר לו להכנס לשם, ויראה עצמו שהוא עומד לפני י"י כמו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים, ומהלך באימה וביראה ורעדה שנאמר בבית אלהים נהלך ברגש. +/השגת הראב"ד/ מהלך בנחת. פי' שלא ילך דרך הדיוטות.+

כאן הרמב"ם לא מגביל את המקום, אלא הכל תלוי בזה שאסור להקל "כנגד שער המזרחי"

2.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ז:

אף על פי שהמקדש היום חרב בעונותינו חייב אדם במוראו כמו שהיה נוהג בו בבניינו, לא יכנס אלא למקום שמותר להכנס לשם ולא ישב בעזרה ולא יקל ראשו כנגד שער המזרח שנאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, מה שמירת שבת לעולם אף מורא מקדש לעולם שאע"פ שחרב בקדושתו עומד.

3.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ח:

בזמן שהמקדש בנוי אסור לו לאדם להקל את ראשו מן הצופים שהוא חוץ לירושלים ולפנים, והוא שיהיה רואה את המקדש, ולא יהיה גדר מפסיק בינו ובין המקדש.

לעומת הלכה ה לעיל כאן יש הגבלה דווקא "מן הצופים... ושיהיה רואה... ולא יהיה גדר..." [על סתירה זו עומד ה"מנחת חינוך" – ראה "מתיבתא", עמוד רצ]. וכנראה שבהלכה ה' הדגש הוא, שכנגד שער המזרח אסור אפילו כשאין בית מקדש. וכך גם משמע בהלכה ז. ומקשה ה"מנחת חינוך" שמהגמרא משמע שגם "נגד שער המזרח" יש איסור רק בתנאים של ראיה ושאין גדר.

4.
רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ט:

אסור לאדם לעולם שיפנה או שיישן בין מזרח למערב, ואין צריך לומר שאין קובעין בית הכסא בין מזרח למערב בכל מקום מפני שההיכל במערב, לפיכך לא יפנה למערב ולא למזרח מפני שהוא כנגד המערב, אלא בין צפון לדרום נפנים וישנים, וכל המטיל מים מן הצופים ולפנים לא ישב ופניו כלפי הקדש אלא לצפון או לדרום או יסלק הקדש לצדדין.

5.
רבה פסק כרבי עקיבא, שמכל מקום אסור להקל ולפנות כנגד שער המזרח, ואילו הגמרא הביאה כמה אמוראים על משנתנו שלא אסרו אלא ברואה ובשאין גדר ובזמן שהשכינה שורה וזה כדברי רבי יוסי בברייתא, ויוצא ש"סתם משנה" [משנתנו] היא כרבי יוסי ולא כרבי עקיבא. ולכן יש מסבירים ["ילקוט ביאורים", עמוד רצב] שקלות ראש מסוג "נפנה" הוא חמור יותר ובזה דיבר רבי עקיבא, ואילו משנתנו מדברת בקלות ראש "סתם". והרי"ף פסק כרבי עקיבא [ראה "ילקוט ביאורים שם], מפני שכך פסק רבה.

6.
ויש להעיר: גם כשאומרים שהלכה היא כסתם משנה בכל זאת רשאי אמורא לפסוק כדעה אחרת, והסבר נוסף: יתכן שרבה סובר שהמצב בסוגייתנו הוא, שיש "סתם משנה" [משנתנו], ויש מחלוקת בברייתא ואולי רבה סובר, שבמקרה כזה [ולא רק כשהמחלוקת היא במשנה אחרת] מתאים הכלל "סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם] הרי שאין הלכה כ"סתם" ולכן רבה פסק דווקא כרבי עקיבא בברייתא, וגם בזה יש חידוש [בדברי "רבה"] שהלכה כרבי עקיבא גם נגד רבי יוסי וגם נגד "תנא קמא" [ואילו רוב הפוסקים סוברים שהכלל הוא שהלכה כרבי עקיבא "מחברו" ולא "מחבריו"].