הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הסבר המושגים: "מנהג"; "אמרי תרוייהו"

ברכות  נה ע"א

והמאריך על שלחנו - דלמא אתי עניא ויהיב ליה, דכתיב +יחזקאל מ"א+ המזבח עץ שלוש אמות גבה, וכתיב +יחזקאל מ"א+ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה', פתח במזבח וסיים בשלחן! רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו: כל זמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו - שלחנו של אדם מכפר עליו..

1.
מדוע שולחנו של אדם מכפר עליו? משמע מסוגייתנו בגלל מצות הכנסת אורחים [ראה גם ב"מתיבתא", הערה י] .
מכאן לומדים כמה פוסקים מנהגים שונים לנהוג בהם בשולחן.

2.
בית יוסף אורח חיים סימן קפ:

ה כתב הרוקח בסימן של"ב מכסין סכין בשעת ברכת המזון על שם לא תניף עליהם ברזל (דברים כז ה) במכילתא (פרשה יא אות ח) אינו דין שיניף המקצר על המאריך ושולחן כמזבח בשילהי חגיגה (כז.) עכ"ל וכן כתב ה"ר דוד אבודרהם (עמ' שכ) וכן כתוב בשבלי הלקט (סי' קנה)ב וכתוב עוד בשבלי הלקט מפי החבר רבי שמחה שמעתי טעם אחר פעם אחת היה אחד מברך ברכת המזון וכשהגיע לברכת בונה ירושלים ונזכר חורבן הבית לקח הסכין ותקעו בבטנו ועל כן נהגו לסלקו בשעת ברכה
ושני טעמים אלו כתובים בארחות חיים (הל' ברהמ"ז אות ח) ונוהגים בשבתות וימים טובים שלא לכסות הסכין ולפי טעם רבי שמחה אין לחלק בין שבת לחול ומכל מקום מנהגן של ישראל תורה היא:

יש לנהוג בשולחן כמו דינים שנהגו במזבח. כאן הוא דן בעניין שמכסים סכין בשעת ברכת המזון. ויש שמסבירים שזו הסיבה שיהיה מלח על השולחן.

3.
הרמב"ם לא מזכיר עניין זה מפני שאין בזה ממש חיוב למרות שה"בית יוסף" קובע כלל "מנהגן של ישראל תורה היא"

4.
ונראה לי תוספת הארה והערה: הגמרא אומרת: "רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרוייהו..." יתכן, שבביטוי זה היא באה להדגיש ששני אמוראים אלה שהיו בדרך כלל בעלי מחלוקת בענייני הלכה, כאן הם השתוו, וכנראה בגלל שזהו מנהג ישראל [כדברי ה"בית יוסף"]!