סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם מותר להכניס חרב וסכין לביהמ"ד ולביהכנ"ס

שבת יז ע"א


נעצו חרב בביהמ"ד אמרו הנכנס יכנס וכו'.

[א]

ומבואר שהכניסו "חרב" לביהמ"ד, וצ"ע דיעוי' ב"אורחות חיים" [בה' ביהכנ"ס אות ז'] שכ' בשם הר"מ [תשב"ץ קטן סי' רב'] שאסור להיכנס לביהכנ"ס בסכין ארוך, לפי שהתפילה מארכת ימיו של אדם והסכין מקצרם, וליכנס בכיסו נמי אסור כדאמרי' [בברכות נד.] שלא יכנס להר הבית באפונדתו יעו"ש, והובא בב"י בה' ביהכנ"ס [סי' קנא' ס"ו], והכי קי"ל בשו"ע שם דאסור להיכנס בו יעו"ש, וא"כ איך נעצו "חרב" בביהמ"ד, דביהמ"ד חמור טפי מביהכנ"ס וכבמגילה (סדכ"ו:, כז.) דאסור לעשות מביהמ"ד ביהכנ"ס, וה"ט כש"כ הרמב"ם [בפי"א דתפילה הי"ד] דמעלין בקודש ואין מורידין יעו"ש, וכדקי"ל בטושו"ע או"ח (ר"ס קנג') ע"ש. וא"כ כ"ש שאסור להכניס "חרב" לביהמ"ד, ועוד דגם "התורה" מאריכה ימיו של אדם וכדכ' כי הוא חייך ואורך ימיך ועי' בשבת (יג.) כתיב בתורה כי הוא חייך וגו' ע"ש, וכן עי' בספ"ק דקידושין (מ.) דת"ת אדם אוכל פירותיו בעוה"ז דכ' כי הוא חייך וגו' ע"ש ,וכן עי' באבות (פ"ו מ"ז) דגדולה תורה שנותנת חיים לעושיה בעוה"ז וכו' ע"ש, וא"כ ע"כ שאף לביהמ"ד אסור להכניס סכין וחרב דהביהמ"ד שיש בו תורה מארכת ימיו והסכין מקצרם, וכן יעו"ש בביה"ל ובכף החיים שם שכ' דה"ה בביהמ"ד דאסור להכניס סכין ע"ש. וא"כ איך הכניסוהו הכא, וצ"ע.

ובאמת דש"ס ערוך הוא בסנהדרין (סדפ"ב.) דכ' ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו [ופירש"י מכלל דעד השתא לאו בידו הוה הרומח. העדה, סנהדרין שהיו יושבים ודנין כדכ' קח את כל ראשי, ואמרי' לעיל בפ"ד (לה.) חלק להם "בתי דינין" לדונם דיני נפשות על עון פעור, עכ"ל רש"י ע"ש] מכאן שאין נכנסין בכלי זיין לביהמ"ד יעו"ש. וצ"ע מ"ט הביאו הב"י והאוח"י לדברי הר"מ שאסור להיכנס עמו לביהכנ"ס לפי שהתפילה מארכת וכו' הא הו"ל להביא לש"ס ערוך זה שמפורש איסורו. שו"ר במהר"צ חיות בסנהדרין שם שכ' בזה"ל, עי' בב"י או"ח (סי' קנא') ובשו"ע דאין נכנסין לביהכנ"ס בסכין ארוך והטעם שלא יאריך המקצר על המאריך, והעלימו עין כאן דמוכח דאף לביהמ"ד דקדושתו קלה מביהכנ"ס אסור ליכנס בכלי זיין, כ"ש בביהכנ"ס, וכאן למדו זאת מן המקרא וצ"ע, עכ"ל יעו"ש. והיינו דמ"ט כ' הב"י לזה רק גבי ביהכנ"ס דמשמע דלא כן בביהמ"ד מדקדושתו קלה, הא מהתם מוכח דה"ה בביהמ"ד, ועו"ק מה הוצרך לטעם שלא יאריך המקצר וכו' הא פ' י"ל דה"ט דאסור מדנלמד ממקרא.

אולם באמת דכ"ז לק"מ, דתלמוד ערוך הוא דאדרבה ביהמ"ד קדושתו חמורה מביהכנ"ס וכסתימת הגמ' במגילה שם כוותיה דר' פפי שאין לעשות מביהמ"ד ביהכנ"ס וה"ט כש"כ הרמב"ם שם דמעלין בקודש ואין מורידין, וכדקי"ל בטושו"ע שם, ולית מאן דפליג ע"ז בראשונים ובפוסקים דביהמ"ד קדושתו חמורה, וא"כ שפיר לא כ' מרן בב"י ובשו"ע דאף לביהמ"ד אסור ליכנס עם סכין מדהוי כ"ש מביהכנ"ס. וכן ל"ק מ"ט כ' דה"ט שאסור שלא יאריך המקצר וכו', דהא המקרא שאסור איירי דוקא בביהמ"ד, וא"כ דוקא התם י"ל שאסור מרוב קדושתו וחומרתו ולא כן בביהכנ"ס, ולזה הוצרך לטעם שלא יאריך וכו' גבי ביהכנ"ס כיון דבזה לא נלמד איסורו מהפסוק שכ' גבי פנחס, וברור. ופלא רבתי על הגאון המהרצ"ח שכ' בפשיטות איפכא מהמפורש בש"ס וברמב"ם ובטושו"ע.
 

[ב]

אולם עדיין יל"ע מ"ט לא הזכיר האו"ח שם וכן מרן בב"י לגמ' הנ"ל דמפורש איסורו לענין ביהמ"ד, ונקטו רק לדברי הר"מ גבי ביהכנ"ס שכ' לאסור כניסתו, וצ"ע. וכן צ"ע ברמב"ם מ"ט השמיט האי דינא דגמ' בסנהדרין שאסור ליכנס עם סכין לביהמ"ד, דבה' תפילה פי"א לא הזכיר כלל לזה וכן בשאר דוכתי ברמב"ם חיפשתיו ולא מצאתיו. וה"נ צ"ע ברא"ש וברי"ף בסנהדרין שם מ"ט לא הביאוהו להלכה. אכן יעוי' בשבלי הלקט (סימן רלא') שכ' דאין להוכיח מהעובדא דר' יוחנן במו"ק (יח.) שנטל ציפורניו "בשיניו" ולא בסכין, דה"ט מדאסור ליטלו "בסכין" במועד, דהא י"ל דה"ט דלא נטלו "בסכין" מדהיה בביהמ"ד ואסור להכניס כלי זיין לביהמ"ד ואפי' כל שהוא נקרא "כלי זיין", וכדאי' בסנהדרין שם דנלמד זה מפנחס וכו', עכ"ד השה"ל יעו"ש. וכן יעוי' במאירי בסנהדרין שם שכ' וז"ל, לעולם אין נכנסין בכלי זיין בביהמ"ד והוא שנא' בפנחס ויקם וגו', עכ"ל ע"ש. אולם צ"ע ברמב"ם ובטושו"ע שלא נקטו לזה.

ועכ"פ עיקר הקו' היינו בגמ' דידן שנעצו חרב בביהמ"ד, הא אסור להכניסו שם. והנה כ"ז ק' לגמ' דידן דמבואר שהכניסו החרב ממש לתוך ביהמ"ד, אולם יעוי' בירושלמי הכא בפ"ק ה"ד (דף ט.) שכ' תנא ר' יהושע אונייא תלמידי ב"ש עמדו להן מלמטה והיו הורגין בתלמידי ב"ה, תני ששה מהן עלו והשאר עמדו עליהן בחרבות וברמחים, ויעו"ש ב"קרבן העדה" שכ' וז"ל, והיו הורגין בתלמידי הלל, אילו היו רוצין לעלות אבל ח"ו לא הרגו אותן, ששה מתלמידי הלל עלו לביהמ"ד, והשאר עמדו תלמידי ב"ש מלמטה בחרבות וברמחים ולא הניחו לעלות לביהמ"ד כדי שב"ש יהיו הרוב, עכ"ל יעו"ש. וא"כ מבואר דבאמת לא הכניסו החרב לתוך ביהמ"ד אלא עמדו עם זה למטה מחוץ לביהמ"ד, וא"כ לפי"ז לק"מ. וכן יעו"ש ב"פני משה" דבי' עד"ז דששה מתלמידי ב"ש עלו לביהמ"ד והשאר עמדו מלמטה בחרבות כדי שלא יעלו תלמידי ב"ה לביהמ"ד ויהיו רוב ע"ש, ומבואר כנ"ל ולפי"ז לק"מ. [אולם הוא דלא כהקה"ע דבי' דששה מתלמידי "הלל" עלו]. וכן יעוי' הכא בפ"ק דשבת בחי' החת"ס דבי' דששה מתלמידי "שמאי" עלו לביהמ"ד מקום ועד תלמידי הלל והשאר היו "למטה" עם חרבות וכו', דמבואר כש"כ הפנ"מ.

אולם יעוי' בתוס' בע"ז (לו.) ד"ה ושמן וכו' שהביאו לירושלמי שם (דף יא.) שכ' דביח' דבר אפי' גדול אינו מבטל מפני שעמדה להם בנפשותיהם, פירוש ממה שנעצו חרב בביהמ"ד, עכ"ד תוס' ע"ש. ומשמע דנעצוהו ממש בביהמ"ד ולא למטה מחוץ לביהמ"ד, וכמבואר בגמ' דידן, וא"כ צ"ע כנ"ל איך הותר להכניסו.

וה"נ צ"ע בדאיתא במדרש "רות" רבה [פרשה ד' אות ב'] עה"פ ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי וגו', דרבנן אמרין ישראלי היה וחגר חרבו כישמעאלי ונעץ החרב באמצע ביהמ"ד ואמר או אהרוג או אהרג עד שאני מקיים הלכה לרבים וכו', ע"כ יעו"ש. ומבואר להדיא שהכניסו לתוך ביהמ"ד ולא רק "בפתח" או "למטה" וכו', וצ"ע מהגמ' בסנהדרין דנלמד מפנחס שאסור להכניסו לשם.
 

[ג]

אולם יש ליישב עפי"ד הביה"ל שם שכ' בזה"ל, בסכין ארוך, עי' מ"ב, ומסתברא שאין להחמיר בזה אלא באנשים דעלמא שאסורים לאכול בביהמ"ד, והסכין שנושא לשם הוא שלא לצורך תשמיש, אבל ת"ח שמותר לאכול ולשתות שם והסכין שנושא שם הוא לצורך תשמישו, מסתברא דמותר כמו בכל אכילה שלא הוצרך לכסותו וכו', עכ"ל יעו"ש. וא"כ שפיר הכניסוהו לביהמ"ד כיון דהוי לצורך תשמישם שעי"ז יפחדו התלמידים לצאת מביהמ"ד ובכה"ג מותר להכניסו דומיא דמותר להכניסו לצורך אכילתם שם ורק "שלא לצורך" הת"ח או בסתם בנ"א אף לצורך הוא דאסור, ודו"ק.

והנה יעוי' בסנהדרין (צד:) דא"ר יצחק נפחא חובל עול של סנחריב מפני שמנו של חזקיהו שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, מה עשה חזקיהו נעץ חרב על פתח ביהמ"ד ואמר כל מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב זו וכו' יעו"ש. ומבואר דלא הכניס לחרב לתוך ביהמ"ד, ואפשר דלא היה צורך ותועלת להכניסו דוקא לתוכו ומספיק היה לנועצו על "פתחו" כדי "להפחיד" את העם, ורק בעובדא הכא ובעובדא דיתרא הישראלי במדרש רות שם היה תועלת להכניסו דוקא לתוכו דדוקא בכה"ג מותר להכניסו, שכן אמרו "הנכנס נכנס והיצא אל יצא" וע"כ דהדלת היה סגור והוצרכו להכניס לחרב לתוך ביהמ"ד כדי שיפחדו עי"ז מלצאת משם, ולא כן בעובדא דחזקיה דלא סגרו את דלת ביהמ"ד כלל כ"א בסמוך לו על פתחו דלא הוצרכו להכניסו דוקא לביהמ"ד, וא"כ לא הוי "לצורך" ובכה"ג אכן אסור להכניסו, והבן בס"ד. וכן יעוי' בתוס' בגיטין (לו:) ד"ה אלא וכו' ובתוס' בע"ז (לו.) ד"ה והתנן וכו' שכ' דדוקא ביח' דבר אפי' גדול יותר מהם אין יכול לבטלו כדאשכחן בירושלמי בפ"ק דשבת ה"ד (די"א.) דה"ט מפני שעמדה להן בנפשותיהן, וכדכ' בירושלמי שם (ט.) דתלמידי ב"ש היו הורגין בתלמידי ב"ה וכו', עכ"ד תוס' יעו"ש. וא"כ הוי "תועלת גדולה" לדורות הא דהכניסו לחרב לתוך ביהמ"ד, וא"כ שפיר הכניסוהו והבן בס"ד.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר