מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
מצוה קלה
שבת נה ע"ב
אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מפני מה קנסת מיתה על אדה"ר, אמר להם מצוה קלה צויתי ועבר עליה וכו'.
ויל"ע מ"ט נקרא המצוה ד"עץ הדעת" "מצוה קלה" וי"ל דיעוי' ברפ"ק דע"ז (ג.) בגמ' אמרו לפניו רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקב"ה וכו' אלא אעפ"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה וכו', ואמאי קרי ליה מצוה קלה, משום דלית ביה חיסרון כיס וכו' יעו"ש. וכן יעוי' בס"מ חולין (קמב.) במשנה שכ' ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים ק"ו על מצות חמורות שבתורה, ופירש"י שהיא כאיסר, שאין בה חיסרון כיס אלא דבר מועט, עכ"ל ע"ש. וכ"כ רע"ב, והיינו דמ"ע דשילוח הקן אפשר לקיים בכאיסר. וא"כ מבואר כנ"ל. וא"כ ה"נ י"ל הכא דנקרא כן האזהרה על "עץ הדעת" מדלא היה ביה לאדה"ר ובניו "חיסרון כיס" כלל דרק הוצרך להימנע מלאכול מזה אך לא הוצרך "להוציא" מכיסו אפי' פרוטה אחת כדי לקיימו, ודו"ק. וה"נ יל"פ עד"ז בספ"ח דסנהדרין (עד.) שכ' כי אתא ר' דימי א"ר יוחנן לא שנו אלא שלא בשעת גזירת המלכות אבל בשעת גזירת המלכות אפי' מצוה קלה יהרג ואל יעבור וכו', מאי מצוה קלה, אמר רבא ב"ר יצחק אמר רב אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא, ופירש"י ותוס' בשם ר"ת, דהיינו "שרוך הנעל" שלא יחליפנו משל ישראל דהוי בצבע לבן לשל עכו"ם דהוי בצבע שחור יעו"ש. וא"כ ג"כ יל"פ דה"ט דנקרא מצוה קלה, מדלית ביה "חיסרון כיס".
וה"נ יל"פ לדאיתא בפ"ד דמנחות (מד.) תניא א"ר נתן אין לך כל מצוה קלה שכתוב בתורה שאין מתן שכרה בעוה"ז ובעוה"ב, אבל איני יודע כמה, צא ולמד ממצות ציצית וכו' יעו"ש, וא"כ יל"פ כנ"ל דה"ט דנקרא כן מדלית ביה "חיסרון כיס", דדוקא "תכלת" דמיו יקרים וכלעיל בגמ' שם אולם ציצית והיינו "הלבן" אין דמיו יקרים ואינו נחשב "חיסרון כיס" מדהוצאתו מועטת ודומיא דסוכה, ומה"ט נקרא "מצוה קלה". ועש"ע ברד"ה ציצית, מצוה קלה, "עשה בעלמא", עכ"ל ע"ש. ויל"ע כוונתו בזה.
שו"ר ברש"ש שם שבי' וז"ל, בס"מ חולין (שם) במשנה אמרו ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר, משמע דקרי קלה לאותה שהיא "קלה בדמיה", אך הכא א"א לפ' כן, דלעיל בסמוך אמר לפיכך דמיה יקרים, וכן מדמה אותה לעיל לחותם של זהב לעבד שאצלו הוא ודאי דבר יקר, עכ"ל ע"ש. וא"כ זהו דפירש"י עשה בעלמא, לאפוקי דלא הוי הכא מצ"ע שאין בו חיס"כ כ"א דהוי רק "עשה" ולא אף ל"ת. אך עדיין יל"ע בכוונת רש"י דמהו "עשה בעלמא" אם יש בו חס"כ ומ"ט אכן נחשב מ"ע דציצית ל"מצוה קלה" וצ"ע.
וכן יעוי' בספר "גליוני הש"ס" לגרי"ע ז"ל ברפ"ק דע"ז שם שכ' דצ"ע ברש"י הנ"ל, ועש"ע מש"כ בזה. אכן יעוי' ב"שפת אמת" במנחות שם שבי' דהכוונה שם שע"י שמסתכל בציצית ומניחם ע"ג עיניו דה"ז נחשב "מצוה קלה" יעו"ש. וע"ע ב"בן יהוידע" הכא בשבת דג"כ הק' מ"ט קוראים לזה "מצוה קלה", ותי' באופ"א מפני שאין בה "טורח" דהוי בשוא"ת שלא לאכול מעץ הדעת, ועוד מפני שעדיין לא ידע טעמו של עץ מה הוא ואין מן הראוי שבכה"ג יהיה יצרו תוקפו כל כך, עכ"ד יעו"ש. אולם יל"ע מ"ט לא ביארו כל הנ"ל ע"פ הגמ' הנ"ל בע"ז שכ' להדיא מ"ט קוראים כן, וכש"נ בס"ד.
