מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

שתים שעשו פטורים

שבת ג ע"א

תניא רבי אומר מעם הארץ בעשותה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה יחיד ועשה אותה חייב שנים ועשו אותה פטורין. ויל"ע אם פטור זה "דשנים שעשו" הוי דוקא בשבת או בכל התורה כולה. וכן יל"ע אם פטור רק "מחטאת" או גם מסקילה ומלקות וכרת.

והנה פסוק זה מעם הארץ וגו' כתיב בויקרא (ד', כז') גבי פרשת "חטאת" דכ' ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם, וא"כ לפי"ז נר' ודאי דפטור זה הוי גבי כל התורה כולה ולא רק גבי "שבת" וכגון גבי עבודה זרה ששתים עבדו ע"ז ביחד וכגון שזרקו "ביחד" אבן למרקוליס בשוגג דג"כ יפטרו מלהביא חטאת מדין "בעשותה" וגו'. וכן נר' דפטור זה דוקא מקרבן חטאת ולא מסקילה ומלקות וכרת, דהא המיעוט בכה"ג נאמר רק גבי חטאת ותו לא.

וכן יעוי' ברש"י בפ"ז דפסחים (פה:) בד"ה דעבד ליה וכו' שכ' בזה"ל, כשבת דבעינן עקירה והנחה דעד שיניח לא נגמרה מלאכה, וגבי שבת וכל חיובי חטאת כתיב בעשותה בעושה את כולה ולא בעושה מקצתה, והאי נמי אע"ג דלאו בר חטאת הוא הוצאה כי התם בעינן, עכ"ל רש"י יעו"ש. וא"כ מבואר להדיא דהוי פטור בכל התורה ולא רק גבי שבת, וכש"נ.

וכן יעוי' ב"מקור חיים" [מבעל הנתה"מ] בה' פסח (בהגהותיו על ה"מגיני ארץ" סימן רסו') שכ' בזה"ל, אמנם נראה וכו' דשנים שעשאוהו נלמד מקרא דבעשותה וקרא זה נאמר על כל עבירות ולא בשבת בלבד, ולא מצינו זה לפטור בשאר עבירות כגון שנים שחרשו בשביעית או שבשלו בשר בחלב דבשבת פטורים ובהנך חייבין, וכן שנים שהרגו נפש מפיק לה מקרא אחרינא לפטור בסנהדרין (עח.), וכן שנים ששחטו בחוץ וכו' וכיו"ב בהרבה עבירות שנים שעשאוהו חייבין וכו', עכ"ל המק"ח יעו"ש. והוא כש"נ ברש"י דה"ה בכל עבירות דפטורים בכה"ג מקרבן חטאת, ומאידך הוי רק פטור מחטאת ולא מאיסור דאורייתא. ומש"כ אח"כ דבשאר עבירות וכגון שחרשו שנים יחד בשביעית וכו', נר' דהיינו דחייבים ע"ז "מלקות" או "מיתה" דאיכא בזה דהא ע"ז ליכא פטור הממעטו מזה כלל אך מחטאת יפטר גם בזה, וכש"נ. ועדיין יל"ע בכוונתו.

אולם מאידך יעוי' ברש"י לקמן רפכ"ד (קנג:) בד"ה כל שבגופו וכו' שכ' בזה"ל, אבל הכא הא עקר ליה חבריה הוי ליה שנים שעשאוה ואסור מדרבנן ולא שרויה גבי כיס, עכ"ל רש"י ע"ש. והיינו דס"ל בפשיטות דמש"כ דשנים שעשו פטורים היינו אף לענין "סקילה ומלקות וכרת" כשעשו לזה במזיד ורק מדרבנן אסור אך מה"ת מותר לעשותו. וה"נ מדוייק ברש"י לקמן (צג.) בד"ה ור' שמעון מטהר וכו' דס"ל דשנים שעשו "פטורים" היינו דליכא ע"ז אזהרה מה"ת ופטור מכל עונש ע"ש. וכן מדוייק דס"ל דהוי פטור בכל התורה כולה ולא רק גבי שבת, וכש"כ רש"י בפסחים שם, דהא לא איירי שם גבי "שבת" כ"א גבי "זב" ואעפ"כ ס"ל לרש"י דאית ביה פטור דשנים שעשו. וכן יעוי' ברא"ש ברפ"ק (ב.) שכ' וז"ל, הני תרי בבי בברייתא דקתני בהן שניהן פטורין, פטור אבל אסור קאמר דהוי שנים שעשאו זה עוקר וזה מניח ואסור מדרבנן וכו', עכ"ל ע"ש. ומבואר כנ"ל. וכן יעוי' הכא ב"מצפה איתן" שכ' בזה"ל, בעשותה וכו', ואע"ג דגבי "קרבן" כתיב, מ"מ אין בזה אף איסור תורה בעלמא רק מדרבנן, וכש"כ רש"י בר"פ בתרא (קנג:), וכן משמע מדברי הרמב"ם בפ"א דשבת, וכן יש להביא ראיה מהא דאיתא בירושלמי בפ"ב דחגיגה בעובדא וכו', עכ"ל הג"ר אברהם ז"ל בעל המצ"א יעו"ש. אולם צ"ע מנ"ל זה, שכן המיעוט דפטורים ע"ז נאמר רק גבי "קרבן חטאת" ותו לא.

ומצאתי ב"משך חכמה" בפ' יתרו עה"פ לא תעשה כל מלאכה וגו' (כ', י) שכ' וז"ל, יתכן דמפרש "כל" מלאכה ולא מקצת מלאכה פרט לשניים שעשאוהו או זה עוקר וזה מניח ולכן פטור ממיתה דליכא אזהרה, ורק לפוטרו "מקרבן" יליף מקרא דבעשותה כולה ולא מקצתה, משום דקרבן לא בעי אזהרה, ודו"ק, עכ"ל הגרמ"ש הכהן מדוינסק ז"ל יעו"ש. והיינו דהמיעוט דבעשותה וגו' אכן איירי רק "בקרבן חטאת", אולם מאידך איכא מיעוט אחר דליתנייהו באיסור דאורייתא כלל וע"כ דליכא ע"ז סקילה וכרת ומלקות, והוא מדכ' "כל" מלאכה וגו'.

אולם צע"ג מנין לחדש דרשות שלא הוזכר בחז"ל, וכן צ"ע כלעיל מנין אכן דס"ל לחז"ל שפטור אף ממלקות וכו' וליכא ע"ז "אזהרה" מה"ת, וצ"ע. ובאמת יעו"ש לקמן (צג.) בתוד"ה ור"ש מטהר שכ' וז"ל, פי' בקונטרס דר"ש לטעמיה דפטר זה אינו יכול וזה אינו יכול, ואינו נראה לרשב"א, דשאני התם דגלי רחמנא דאיכא קרא לפטור, ונראה דטעמא משום דבעי וכו', עכ"ל ע"ש. ונר' כוונתו דהרשב"א דדוקא גבי חטאת פטור והיינו בכל התורה ולא רק בשבת אולם לא כן גבי איסור מה"ת דאיכא איסור אף כשעשוהו שתים ולכן א"א לפ' כרש"י דס"ל דליכא בכה"ג "אסור" כלל ולכן "מטהר" ר"ש לדטימא הזב וכו', שכן נאמר רק גבי "חטאת" ותו לא. וא"כ צ"ע ברש"י מנ"ל כן. ויעוי' ב"מנחת שלמה" לגרשז"א ז"ל מהדו"ת (סימן כט') בכ"ז יעו"ש.

ועכ"פ מבואר דהוי פלוגתא דהראשונים והאחרונים, דרש"י והרא"ש והמצפ"א והמשך חכמה ס"ל דליכא בכה"ג איסור מה"ת כ"א מדרבנן, אולם תוס' והרשב"א והמקור חיים ס"ל דהוי פטור רק מחטאת ולא מאיסור תורה. אולם נר' דלכו"ע נאמר גבי חטאת בכל התורה כולה ולא רק גבי חטאת דאיסור שבת.