סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הזכרת מלכות בברכה / הרב הלל בן שלמה

ברכות מ ע"ב 
 

האמוראים נחלקו, אם כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה (דעת רב), או שמא כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה (דעת רבי יוחנן). אביי אומר שמסתבר כדעת רב, משום שבברייתא מופיעה לשון "לא שכחתי – מלהזכיר שמך עליו"; אך הגמרא מתרצת, שלרבי יוחנן יש לגרוס "מלהזכיר שמך ומלכותך עליו". לפי דברים אלו יש לומר, כי לדעת רבי יוחנן, יש צורך להזכיר בברכה גם את השם וגם את המלכות. הגישה המקובלת להלכה היא כדעת רבי יוחנן (כמובא בתוספות ד"ה אמר, וכן נראה מהסוגיה דלהלן, ההולכת בדעת רבי יוחנן).

בגמרא להלן (מט,א) מופיעה מחלוקת בין אבא יוסי בן דוסתאי לחכמים, אם ברכת הטוב והמטיב צריכה מלכות. לדברי הגמרא, לפי הסובר שברכה זו צריכה מלכות, ברכה זו היא מדרבנן, ואילו לפי הסובר שהיא אינה צריכה מלכות, היא מן התורה. רש"י במקום מבאר, כי אם ברכה זו היא מדרבנן, היא עומדת בפני עצמה, ואינה סמוכה לברכות הקודמות, ועל כן היא צריכה מלכות. אולם אם היא מן התורה כמו הברכות שלפניה, היא אינה צריכה מלכות בפני עצמה, משום שדי בברכות שלפניה.

נראה, כי לפי רב אין כל צורך באזכור מלכות, ושתי הדעות במחלוקת זו הולכים בשיטת רבי יוחנן. אמנם, רבי יוחנן אינו מזכיר שניתן לסמוך על מלכות בברכה הקודמת לה, אך מסתבר שלשיטתו יש לומר, כי די באזכור של מלכות המתייחס לברכה זו. וכך מוכח מדברי הגמרא בהמשך, האומרת בשיטת רבי יוחנן לגבי ברכת בונה ירושלים וברכת הארץ, שאין בהם מלכות משום שהן סמוכות לברכה הראשונה. אמנם, בהמשך הגמרא מובאים דברי רבי יוחנן, שהטוב והמטיב צריכה מלכות, והגמרא תמהה על עצם הצורך לומר זאת, שהרי לשיטתו ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. על פי המבואר עד כה, נראה לכאורה, כי ניתן היה לתרץ קושיה זו בשני אופנים: א. אם נאמר שהטוב והמטיב היא מן התורה – ברכה זו צריכה מלכות, למרות היותה סמוכה לחברתה. ב. הטוב והמטיב צריכה מלכות, משום שהיא אינה נחשבת לסמוכה לחברתה, ואין היא מן התורה אלא מדרבנן.

אולם הגמרא מביאה שתי תירוצים אחרים: א. החידוש הוא שהיא צריכה שתי מלכויות – אחת בשבילה, ואחת בשביל ברכת בונה ירושלים, שלא נזכרה בה מלכות. ואע"פ שברכת בונה ירושלים היא סמוכה לחברתה ואינה זקוקה למלכות, מאחר שהזכירו בה את מלכות בית דוד, אין זה דרך ארץ שלא להזכיר בה גם מלכות שמים. ב. היא צריכה שתי מלכויות פרט למלכות שלה עצמה, כנגד שתי הברכות הקודמות, בהן לא נזכרו מלכויות.

לפי שני התירוצים הללו, ברכת הטוב והמטיב אינה נחשבת לסמוכה לברכות שלפניה, ועל כן יש לומר שהיא מדרבנן. נראה, שלגמרא היה פשוט כמו הדעה שהטוב והמטיב היא מדרבנן, כפי שהובאו כמה ראיות לשיטה זו (בדף מו,א-ב), ועל כן לא ניתן לומר, שרבי יוחנן סובר כמו הדעה שהיא מן התורה, ואפילו לא ניתן  לומר, כי הוא בא לחדש לנו שברכה זו היא מדרבנן.

התוספות (מט,א ד"ה לומר) מביאים סברה לכך שיש צורך במלכות בכל אחת מהברכות, משום שהן לא נתקנו ביחד (שמשה תקן ברכת הזן ויהושע על הארץ וכו'). מכל מקום, התוספות מעירים, כי מאחר שברכות אלו נתקנו לאומרם ברצף, אין פותחים בהם בברוך – ולפי סברה זו, לכאורה גם אין צורך במלכות לכל אחת מהן (והתוספות מביאים שיש נוהגים לומר מלכות בבונה ירושלים).



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר