סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

נר הבדלה / הרב הלל בן שלמה

ברכות נב ע"ב - נג ע"א 
 

המשנה מפרטת סוגי נרות שאין לברך עליהם: א. של גויים. לדברי הגמרא, טעם הדבר הוא, משום שנר זה לא שבת. ב. של מתים. הגמרא מבארת, שנר זה לא נעשה לאורה, אלא רק לכבוד. ג. של עבודה זרה.

הגמרא מבארת, כי אין מברכים על בשמים של גויים, משום שסתם מסיבת גויים אינה אלא לשם עבודה זרה. לדברי הגמרא, הפירוט המופיע בהמשך המשנה, שאין מברכים על הנר ועל הבשמים של עבודה זרה, אינו אלא ביאור לרישא של המשנה. לפי דברים אלו ניתן לומר לכאורה, כי אין עוד צורך בטעם הראשון האמור לגבי הנר של גויים, שהנר לא שבת, שהרי ניתן לומר שאין לברך על נר של גויים, משום שהוא מודלק במסיבתם, וסתם מסיבתם אינה אלא לעבודה זרה. גם הגדרת הנר של הגוי כנר שלא שבת נראית תמוהה, לאור המובא בהמשך הגמרא, שמברכים על נר שהודלק בהיתר עבור חולה או יולדת. לכאורה, מאחר שהגוי אינו מצווה על השבת, מדוע לא ניתן לברך על הנר שהוא הדליק בשבת?

ואכן, הרמב"ם בהלכות שבת (כט,כה) כותב, כי אין מברכים על הנר של גויים, משום שסתם מסיבתם היא לשם עבודה זרה, ולא הזכיר לגביהם את הטעם המובא בגמרא ברישא, שאור זה לא שבת. אבל בהמשך הגמרא (לגבי האיסור להדליק מנר שהדליק נכרי מנכרי) מובא טעם זה, וגם הרי"ף והרא"ש מביאים אותו. הבית יוסף (או"ח סימן רצח) מבאר, כי מאחר שאם ישראל היה מדליק נר זה היה איסור בדבר, על כן אין הנר נחשב לאור ששבת ממלאכת עבירה.
 

אור של בית הכנסת

הגמרא מחלקת לגבי אור של בית הכנסת, בין מקרה שיש אדם חשוב, למקרה שאין אדם חשוב. רש"י מפרש, כי אם יש במקום אדם חשוב, לא הדליקו את הנר לאורה אלא לכבודו, ועל כן אין מברכים על נר זה. התוספות לעומתו מביאים את פירושו של רבינו חננאל, שאם יש אדם חשוב, הדליקוהו לאורה ומברכים עליו, ואם אין אדם חשוב, לא הדליקוהו אלא לכבוד בית הכנסת, ועל כן אין מברכים עליו (וכן משמע מהרמב"ם שבת כט,כו).

אפשרות אחרת המובאת בגמרא היא, כי גם אם יש אדם חשוב, אם יש 'חזנא' - שמש המתגורר במקום, מברכים עליו, ואם לא, אין מברכים עליו. דברים אלו נראים כדעת רש"י, שבהעדר ה'חזנא', אין רואים את הנר כמודלק לאורה, כשיש לפנינו אדם חשוב. ואכן, הגר"א במקום מעיר, כי לפי רבינו חננאל יש לגרוס בגמרא, שהמדובר כשאין שם אדם חשוב.

הגמרא בסמוך מבארת, כי אין מברכים על נר שהודלק לכבוד המת בלילה, אם היו מוציאים לפני המת את הנר, במקרה שהוא היה נקבר ביום. אולם אם לא היו מוציאים לפניו נר ביום, הדבר מוכח שמוציאים את הנר רק בשביל להאיר, ולא לכבודו של המת. דברים אלו נראים לכאורה כמיושבים יותר עם דברי רש"י, שלכבודו של אדם אנו מדליקים נרות, גם כאשר הוא אינו זקוק לנרות אלו כלל (כמו במת). לפי רבינו חננאל יש לומר, כי הדלקת הנרות לכבוד המת היא עניין מיוחד, וגם בהדלקת נרות לכבוד בית הכנסת יש עניין מיוחד. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר