חביב ומין שבעה / הרב הלל בן שלמה

ברכות מא ע"א 
 

התנאים נחלקו במקרה שיש לפניו כמה מאכלים, וביניהם גם מאכלים משבעת המינים. רבי יהודה אומר, שמברך על המאכל משבעת המינים, ואילו חכמים אומרים שמברך על איזה מהם שירצה, ומבואר בגמרא, שהכוונה היא למין החביב עליו (לכאורה נראה שהכוונה היא לחביב עליו עכשיו, וכפי שרש"י קודם שלשון "איזה שירצה" משמעו החביב עליו. אבל השו"ע או"ח ריא,א כותב, שהכוונה היא למין החביב עליו בדרך כלל, אף אם עתה הוא מעוניין במין האחר).

בגמרא מובאות שתי אפשרויות בביאור מחלוקתם: א. לדברי עולא, מחלוקתם היא דווקא כשברכותיהם של המאכלים שלפניו שוות. אבל אם אין ברכותיהם שוות, מברך על כל אחת מהם בנפרד, והתנאים לא נחלקו בזה. ב. לפי אפשרות המובאת בהמשך הגמרא, התנאים נחלקו אף כאשר ברכותיהם שוות, שלדעת רבי יהודה עליו לברך קודם על מין שבעה, ואילו לדעת חכמים עליו לברך קודם על החביב עליו.

בגמרא לא מפורש לפי האפשרות הראשונה, במקרה שברכותיהם אינן שוות, אם הכל מודים שמברך קודם על מין שבעה, או שהכל מודים שמברך קודם על החביב. מדברי רש"י משתמע שרבי יהודה מודה בזה לחכמים, שמברך על החביב עליו תחילה (ראה לשונו בד"ה אמר רבי ירמיה), וכך כותבים התוספות, המבארים, שמסתבר שהיחיד מודה לרבים; וכן מופיע ברי"ף.

אמנם, לגבי הכרעת ההלכה, נראה היה לומר שההלכה היא כדעת הרבים (כפי שיש מהראשונים הפוסקים), אבל התוספות כותבים שההלכה היא כדעת רבי יהודה (וכך היא דעת ראשונים רבים נוספים). נראה, שהטעם להכרעתם נובע מדבריהם להלן, שדברי רב יוסף (ולגרסת רש"י ר' יצחק – ובגמרא וברי"ף לפנינו מופיעים שניהם, רב יוסף ואיתימא ר' יצחק), שיש להקדים את הברכה על הקודם בפסוק המתאר את שבעת המינים, מתייחס גם למקרה שחלק מהמינים חביבים עליו יותר מהאחרים. התוספות מביאים גרסה אחרת בשם רבינו שמעיה, לפיה דברי רב יוסף אינם מתייחסים למובא לעיל (וזו גרסת הרי"ף), והם אינם הולכים דווקא בשיטת רבי יהודה, אלא מתייחסים למקרה שאין אחד מהם חביב עליו. לפי גרסה זו, אין ראיה להכריע כרבי יהודה.