תכף לת"ח ברכה / הרב הלל בן שלמה

ברכות מב ע"א 
 

מובא בגמרא שישנם שלושה תכיפות: א. תכף לסמיכה שחיטה. ב. תכף לגאולה תפילה. ג. תכף לנטילת ידים סעודה. אביי מוסיף שיש ללמוד, כי תכף לתלמידי חכמים ברכה, ומובאים שני פסוקים ללימוד זה: 1. יעקב אבינו אצל לבן "ויברכני ה' בגללך". 2. "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף".

לכאורה, דבר זה אינו מובן: שלושת התכיפות עוסקות בדברים הנעשים בסמיכות בלי הפסק, ואילו התיאורים על זכויות הצדיקים, עוסקים בסיבה ותוצאה. המהרש"א במקום כותב על צאנו של לבן, שהוא נתרבה באופן מיידי מאז הגעתו של יעקב, וגם לגבי יוסף, הברכה שרתה באופן מידי "מאז הפקיד...".

וכך כתוב בתנא דבי אליהו (פרשה יח):

אפילו יש לו לאדם מאה בתים ומאה כרמים ושדות, יניח את הכל וילך לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ולכל מקום שמחדשין בו תורה, שבשביל דבר זה אדם זוכה לכל, וכן דוד אומר, אם אתן שינה לעיני ולעפעפי תנומה (תהלים קל"ב ד'), ואומר עד אמצא מקום לה' וגו', מתוך כך זכה לדברים גדולים, מיכן אמרו, תלמיד חכם שיש לך בתוך ביתך ויודע במידותיך הוא יפרנס את בני ביתך, לעולם ברכה נכנסת לו במעשה ידיו, שכן מצינו ביוסף, שנכנס בבית פוטיפר, מה נאמר בו, ויהי מאז הפקיד אותו בביתו וגו' (בראשית ל"ט ה'), מיכן אמרו, ארבע תכיפות הן, תכף לסמיכה שחיטה, תכף לגאולה תפילה, תכף לנטילת ידים ברכה, תכף לתלמיד חכם ברכה נכנסת לו במעשה ידיו.