סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הסבר המושג: "הלכה כבית הלל"

ברכות  נב ע"א


/משנה/. אלו דברים שבין בית שמאי ובין בית הלל בסעודה: בית שמאי אומרים, מברך על היום ואחר כך מברך על היין, ובית הלל אומרים: מברך על היין ואחר כך מברך על היום.
...
גמרא. תנו רבנן, דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה:
בית שמאי אומרים, מברך על היום ואחר כך מברך על היין, שהיום גורם ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא;
ובית הלל אומרים: מברך על היין ואחר כך מברך על היום, שהיין גורם לקדושה שתאמר.
דבר אחר: ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה. תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם.
והלכה כדברי בית הלל.
מאי דבר אחר? - וכי תימא התם תרתי והכא חדא - הכי נמי תרתי נינהו: ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה, תדיר ושאינו תדיר - תדיר קודם.
והלכה כדברי בית הלל - פשיטא! דהא נפקא בת קול! –
איבעית אימא:
קודם בת קול, ואיבעית אימא: לאחר בת קול,
ורבי יהושע היא, דאמר: אין משגיחין בבת קול.

לפנינו סוגיה מרכזית בש"ס בעניני פסיקת הלכה ולא רק בין בית הלל לבית שמאי.

נסביר את מהלך הסוגיה:

1. הגמרא מצטטת ברייתא שמצטטת את מחלוקת בית הלל ובית שמאי במשנתנו [המקרה הראשון] ומוסיפה את נימוקיהם.

2. ההסבר של בית הלל שמתחיל ב"דבר אחר" אין כוונתו להסבר נוסף, אלא להסבר שמרחיב את ההסבר הקודם שלא יהיה קשה עליו. ובזה יש כאן הגדרה שונה מההגדרה המקובלת [הפשוטה יותר] לביטוי "דבר אחר".

3. הגמרא מצטטת את הפסק בברייתא "והלכה כדברי בית הלל", והגמרא שואלת: "פשיטא דהא נפקא בת קול", כלומר, הלכה כבית הלל כי כך הוכרע מהשמים על ידי בת קול !!!

4. עונה הגמרא שני תרוצים [שנפתחים בביטוי "איבעית אימא"]. תרוץ ראשון: הברייתא נלמדה ["נאמרה"; "נכתבה"] בזמן הסטורי לפני שיצאה אותה בת קול, וממילא אין חובה גורפת לקבוע הלכה כבית הלל, ולכן הברייתא כן מכריעה – באופן מפורש - כבית הלל מסיבות שלא כתובות בברייתא, אולי מכח סברא. כמובן שלפי זה גם המחלוקת במשנתנו נולדה לפני שיצאה "בת קול", אלא אם נאמר שהברייתא בסוגייתנו [למעשה זו "תוספתא"] נאמרה לפני המשנה. הסבר: אולי אפשר לומר שהמחלוקת במשנה באמת נקבעה אחרי שאותה מחלוקת כבר הובאה בברייתא אבל כותב [או "עורך"] המשנה [רבי יהודה הנשיא] לא כתב את הביטוי "והלכה כבית הלל" מכיוון שבזמן רבי יהודה הנשיא כבר בודאי היה אחרי שיצאה ה"בת קול".

5. תרוץ שני ["ואיבעית אימא"] הברייתא סוברת כרבי יהושע שסובר ש"אין משגיחין בבת קול", כלומר, אין הכרעה גורפת משמיים כבית הלל ולכן הברייתא הכריעה מעצמה כבית הלל. ולפי זה גם המשנה סוברת שאין משגיחין בבת קול ולא הכריעה במחלוקת, ראוי לשים לב! הכוונה היא ש"עורך המשנה" ["רבי"] ידע כבר שאין משגיחין בבת קול ולכן לא הכריע במפורש במשנה כבית הלל.

חשוב להביא כאן שתי סוגיות מוקדמות על בית הלל ובית שמאי:

עירובין דף יג עמוד ב:

אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. כאותה ששנינו: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין. אמרו בית הלל לבית שמאי: לא כך היה מעשה שהלכו זקני בית שמאי וזקני בית הלל לבקר את רבי יוחנן בן החורנית, ומצאוהו יושב ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית. אמרו להן בית שמאי: (אי) משם ראיה? אף הן אמרו לו: אם כך היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך. ללמדך, שכל המשפיל עצמו הקדוש ברוך הוא מגביהו, וכל המגביה עצמו הקדוש ברוך הוא משפילו. כל המחזר על הגדולה - גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה - גדולה מחזרת אחריו. וכל הדוחק את השעה - שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני שעה - שעה עומדת לו. תנו רבנן: שתי שנים ומחצה נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, והללו אומרים: נוח לו לאדם שנברא יותר משלא נברא. נמנו וגמרו: נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא - יפשפש במעשיו. ואמרי לה: ימשמש במעשיו.

במשנתנו [מסכת ברכות דף נא עמוד ב] מובאות מחלוקת בין בית שמאי ובית הלל, ולכן נראה שדברי שמואל [במסכת עירובין דף יג עמוד ב] נאמרו על תקופה שאחרי משנתנו, שאחרי שנחלקו בכמה נושאים הם [בית שמאי ובית הלל] דנו כמי ההלכה ואז יצאה בת קול. לפי זה

סוגיה נוספת היא – בבא מציעא דף נט עמוד ב:

וזה הוא תנור של עכנאי. מאי עכנאי? - אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו.
תנא: באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו. אמר להם: אם הלכה כמותי - חרוב זה יוכיח. נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה: ארבע מאות אמה: אמרו לו: אין מביאין ראיה מן החרוב. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - אמת המים יוכיחו. חזרו אמת המים לאחוריהם. אמרו לו: אין מביאין ראיה מאמת המים. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - כותלי בית המדרש יוכיחו. הטו כותלי בית המדרש ליפול.
גער בהם רבי יהושע, אמר להם: אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה - אתם מה טיבכם? לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של רבי אליעזר, ועדין מטין ועומדין. חזר ואמר להם: אם הלכה כמותי - מן השמים יוכיחו. יצאתה בת קול ואמרה: מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום! עמד רבי יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא. - מאי +דברים ל'+ לא בשמים היא? –
אמר רבי ירמיה: שכבר נתנה תורה מהר סיני, אין אנו משגיחין בבת קול, שכבר כתבת בהר סיני בתורה +שמות כ"ג+ אחרי רבים להטת. - אשכחיה רבי נתן לאליהו, אמר ליה: מאי עביד קודשא בריך הוא בההיא שעתא? - אמר ליה: קא חייך ואמר נצחוני בני, נצחוני בני. אמרו: אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר רבי אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו. ואמרו: מי ילך ויודיעו? - אמר להם רבי עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו, ונמצא מחריב את כל העולם כולו. מה עשה רבי עקיבא? לבש שחורים, ונתעטף שחורים, וישב לפניו בריחוק ארבע אמות. - אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, מה יום מיומים? - אמר לו: רבי, כמדומה לי שחבירים בדילים ממך. - אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו, ונשמט וישב על גבי קרקע. זלגו עיניו דמעות, לקה העולם שליש בזיתים, ושליש בחטים, ושליש בשעורים. ויש אומרים: אף בצק שבידי אשה טפח. תנא: אך גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו רבי אליעזר נשרף. ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו. אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל רבי אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא עשיתי, אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל. נח הים מזעפו. - אימא שלום דביתהו דרבי אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי. מההוא מעשה ואילך לא הוה שבקה ליה לרבי אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר. איכא דאמרי: אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא. אשכחתיה דנפל על אנפיה, אמרה ליה: קום, קטלית לאחי. אדהכי נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב. אמר לה: מנא ידעת? אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי אבא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.

אמנם רק הקטע הראשון קשור לענייננו, אולם מפאת החשיבות העצומה של כל הסוגיה הבאתיה כאן בשלמותה.
בקטע זה נקבע על ידי רבי יהושע [וכנראה גם עם כל חבריו שנכחו: רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה] שאין משגיחין בבת קול. וזה מה שמוזכר בסוגייתנו [במסכת ברכות דף נא עמוד ב ובדף נב עמוד א].

חשוב לציין שסוגיה זו של רבי אליעזר ורבי יהושע התרחשה לפחות 3 דורות אחרי הויכוח בין בית שמאי לבית הלל [בסוגיה במסכת עירובין] כמי ההלכה, ולכן "קל" יותר לומר שבין שתי התקופות נהגו ופסקו לפי "הבת קול" ורק מתקופת רבי אליעזר [רבו של רבי עקיבא ] נקבע שאין משגיחין בבת קול, וממילא גם במחלוקות שבין בית שמאי ובית הלל לא תוכרע ההלכה לפי בת קול!

לפי כל הנ"ל ניתן לומר שההסבר בסוגייתנו:

לפי התרוץ הראשון – הברייתא – שפסקה כבית הלל - נאמרה לפני שיצאה ה"בת קול", כלומר, לפני התקופה, שבה נקבע שיצאה בת קול - בימי בית הלל ובית שמאי. כלומר, מדובר במחלוקת עתיקה מאד עוד לפני ה"שלש שנים" שמוזכרים בגמרא במסכת עירובין.
ולפי התרוץ השני בסוגייתנו, הברייתא סוברת כרבי יהושע שלא משגיחים בבת קול, ולכן הברייתא "מאוחרת" לתקופת רבי יהושע וכנראה שנכתבה-נאמרה בימי רבי עקיבא ותלמידיו [על פי המשך סוגיה] ולכן היתה הברייתא זקוקה לפסוק במפורש כבית הלל מפני שאמנם בימים קדומים נקבע שהלכה כבית הלל ואולם רבי יהושע ביטל את ההכרעות על פי בת קול [כנראה שלא ביטלם למפרע !!!!!], ולכן הברייתא "נאלצה" לקבוע הלכה ספציפית נקודתית בסוגייתנו שהלכה כבית הלל.

עד כאן הפשט – לענ"ד.

נעיין עכשיו בכמה נקודות שמובאים בפרשנים:

תוספות מסכת ברכות דף נב עמוד א:

ורבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול - ואם תאמר א"כ קשה הלכתא אהלכתא דההיא דרבי יהושע דתנור של עכנאי קי"ל כרבי יהושע וקי"ל כב"ה

תוס' מקשה שאמנם נקבעה הלכה כרבי יהושע [בסוגיה בבבא מציעא], ומדוע אם כן - לפי התרוץ הראשון בסוגייתנו -באמת לא היו זקוקים לפסוק במפורש אם המחלוקת נוצרה אחרי התקופה שנשמעה הבת קול !

וי"ל דדוקא התם קאמר דאין משגיחין בבת קול דהבת קול היה כנגד הרוב וכבר אמרה תורה אחרי רבים להטות (שמות כג) אבל ב"ה היו רבים אף על פי שמייתי רבי יהושע הכא אף על גב דלא דמי דשאני התם דהבת קול היה כנגד הרוב האי תנא סבר טפי מרבי יהושע דאמר אין משגיחין בבת קול אף על פי שהרוב מסייע לבת קול הואיל וב"ש מחדדי טפי

עונה תוס': במקרה של רבי יהושע נקבע שאין משגיחים בבת קול מפני שהבת קול קבעה הלכה נגד רבים [והתורה אמרה "אחרי רבים להטות"], כלומר, כך סובר התרוץ הראשון בסוגייתנו שבאמת כן משגיחים בבת קול אם היא לא פוסקת כנגד רבים אלא רק במחלוקת שקולה !!! וזהו סוג המחלוקת בסוגייתנו – מחלוקת שקולה בין בית הלל שהיו "רבים" נגד בית שמאי שהיו "מחודדים".

ולפי התרוץ השני: הברייתא בסוגייתנו סוברת "יותר חזק" מרבי יהושע. רבי יהושע קבע שאין משגיחים בבת קול רק כשהבת קול פסקה נגד רבים ואילו הברייתא סוברת שאין משגיחים בבת קול אפילו במחלוקת שקולה, ולכן הברייתא פסקה במפורש "הלכה כבית הלל". אמנם לא מוסבר מדוע כך פסקה הברייתא, כנראה מסברא!

ראה, "מתיבתא", הערות א-ב, וב"ילקוט ביאורים" עמודים ג-ד, וראה שם תוספת הדגשה בהבחנה בין אם ה"בת קול" יוצאת מעצמה – כמו בסוגיה במסכת עירובין - לבין אם חכם מסויים ביקש סיוע משמיים - כמו במקרה של רבי אליעזר ורבי יהושע – בסוגיה בבבא מציעא !!

תוספת הסבר:

בהמשך הסוגיה הגמרא מביאה את דעת רבי יהודה ואת דעת רבי מאיר בהגדרת המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי. זאת אומרת, שכל הדיון לעיל עדיין תלוי מה באמת היתה המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי. ואומרים הפרשנים שפוסקים כרבי מאיר [שה"סתם משנה" כמותו] בהגדרת המחלוקת [ראה "מתיבתא", הערות ה; ו; מא].
מכאן יש מסקנה מעניינת: גם משנה שיש בה מחלוקת יכולה להיות מוגדרת כ"סתם משנה" [!!!!] – כאשר כל אותה משנה היא אליבא דתנא מאוחר יותר שכך הביא את המחלוקת ואם שמו של התנא לא מוזכר – כמו במשנתנו – הרי שכל המשנה – כולל המחלוקת - מוגדרת כ"סתם משנה" לעניין זה שאנחנו קובעים באמת שזו היתה המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי וכנראה שזו הכרעתו של רבי יהודה הנשיא עורך המשנה !!!
ונלמד מכאן כלל נוסף: דרכי ההכרעה בין החכמים [רבי מאיר ורבי יהודה] תקפים גם במחלוקות לגבי עדויות הסטוריות ולא רק כשנחלקו בסברות עצמם. ואולי אפשר לומר [להיפך] שהמחלוקת בין רבי יהודה ורבי מאיר אודות מה היתה המחלוקת בין בית הלל ובית שמאי נקבעה על סמך סברות ולא על סמך עדויות הסטוריות !!

ובסוף הסוגיה בדף נב עמוד ב נקבע:

אמר רבי יוסי בר חנינא אמר רב הונא: בכוליה פרקין הלכה כבית הלל, בר מהא דהלכה כבית שמאי. ורבי אושעיא מתני איפכא, ובהא נמי הלכה כבית הלל



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר