סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הסבר המושגים: "כמאן אזלא"; "רבי אליעזר"

ברכות  נ ע"ב


תנו רבנן: יין, עד שלא נתן לתוכו מים - אין מברכין עליו בורא פרי הגפן אלא בורא פרי העץ ונוטלין ממנו לידים, משנתן לתוכו מים - מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין ממנו לידים, דברי רבי אליעזר; וחכמים אומרים: בין כך ובין כך מברכין עליו בורא פרי הגפן ואין נוטלין הימנו לידים. כמאן אזלא הא דאמר שמואל: עושה אדם כל צרכיו בפת, כמאן? כרבי אליעזר. אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מודים חכמים לרבי אליעזר בכוס של ברכה, שאין מברכין עליו עד שיתן לתוכו מים. מאי טעמא? - אמר רב אושעיא: בעינן מצוה מן המובחר.

1.
תוספות מסכת ברכות דף נ עמוד ב:

כמאן אזלא הא דאמר שמואל וכו' כר' אליעזר - לכאורה משמע ממאי דאמר ר"א נוטלין וכו'.

כלומר, ההוכחה ששמואל סובר כרבי אליעזר היא ממה שרבי אליעזר מתיר ליטול ידים מיין שלא נתנו לתוכו מים.

2.
המשך דברי תוס':

ותימה דאמרינן בפרק במה טומנין (שבת דף נ:) אימר דאמר שמואל במידי דלא ממאיס במידי דממאיס מי אמר וא"כ היכי מוקים לה הא דשמואל כר"א דהא יין מידי דממאיס בנטילת ידים ובמידי דממאיס מודה שמואל

התוס' מקשה: הרי שמואל עצמו – במסכת שבת - אוסר להשתמש במאכל אם השימוש יגרום למאכל שיימאס, והרי נטילת ידיים ביין בודאי שממאיסה את היין.

3.
המשך דברי תוס':

ועוד קשה דהכא משמע דאין הלכה כשמואל מדמוקי לה כר"א ובפרק שני דביצה דף כא:) קאמר סתמא דגמ' דסופלי לחיותא בי"ט דמטלטלינן להו אגב רפתא כשמואל משמע דקי"ל כוותיה

תוס' מקשה קושיה נוספת: כאן משמע שאין הלכה כשמואל. אומר תוס' שאין הלכה כשמואל כי הגמרא מעמידה את דברי שמואל כשיטת רבי אליעזר, והרי אין הלכה כרבי אליעזר. כנראה שתוס' מתכוון לכך, שכעיקרון אין הלכה כרבי אליעזר. או אולי כוונת תוס', שכאן אין הלכה כרבי אליעזר מפני שהלכה צריכה להיות כחכמים שהם "רבים" נגד היחיד.

4.
המשך דברי תוס':

וי"ל דהכא לא קאמר אלא לדברי ר"א דסבר לה כשמואל ועדיפא מיניה קאמר שמתיר אפילו היכא דממאיס ולא נחת כאן אלא לפרש טעמא דר"א כדפירשנו

מתרץ תוס' שאין כוונת הגמרא לומר שרבי אליעזר ושמואל ממש באותה דעה, אלא שרבי אליעזר מסכים לדעה הבסיסת של שמואל שמותר להשתמש באוכלים, אלא שרבי אליעזר מוסיף שמותר להשתמש באוכלים אפילו כשממאיס את המאכל.

5.
המשך דברי תוס':

ובה"ג אמר דהלכה כרבנן דהכא והלכה נמי כשמואל דכי קאמר שמואל הני מילי מידי דלא ממאיס אבל מידי דממאיס לא ודלא כפי' ר"ת שפסק דלא כשמואל מדמוקי ליה כר"א
אלא ודאי קיימא לן כשמואל כדפירשנו ...

בה"ג פסק כחכמים בסוגייתנו [נגד רבי אליעזר] וממילא הלכה כשמואל ולא כמו שפירש תוס' [רבנו תם] שפסק שלא כשמואל מכיוון ששמואל סובר כרבי אליעזר.

6.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שלד:

"כמאן אזלא הא דאמר ר"פ כמאן כר' פלוני תנא,
היכא דקאמר תלמודא הכי משמע דהלכה כאותו תנא מדסבר האמורא כוותיה, כ"מ פרק ה' מהלכות ק"פ הלכה ח' וריש פרק א' מהלכות ביאת המקדש
וכן נראה מדברי הרי"ף פרק המגרש שכתב כמאן אזלא הא דאמר ר' חנינא וכו' כמאן כרשב"א וכן הלכתא עד כאן... "

לפי ה"יד מלאכי" הרי שהלכה כאותו אמורא שעליו אומרת הגמרא "כמאן אזלא..." והוא – בסוגייתנו - שמואל. ומתאים לשיטת בה"ג ולא לשיטת תוס'.

7.
לפי ביאור התוס' בסוגייתנו ייתכן שיש משמעות נוספת לביטוי "כמאן אזלא...": איזה תנא מבוסס על העיקרון שמובא בדעת האמורא – כך יפרש תוס' את משמעות המושג בסוגייתנו [מבלי שהוא מגדיר במפורש את הביטוי "כמאן אזלא"] ונוסיף: הסבר "מחודד" זה יובא "רק" כאשר יש סיבה מיוחדת שלא לפסוק כאותו תנא שקשור לדין של האמורא המסויים – בסוגייתנו צריך לפסוק הלכה שלא כרבי אליעזר [כפי שהסברנו לעיל].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר