הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הסבר המושג: "רבי יוחנן משום רשב"י"

ברכות  מו ע"א

אמר ליה: לא סבר לה מר להא דרב הונא דמן בבל דאמר: בוצע מברך?
ואיהו כמאן סבירא ליה? - כי הא דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: בעל הבית בוצע ואורח מברך, בעל הבית בוצע - כדי שיבצע בעין יפה, ואורח מברך - כדי שיברך בעל הבית. מאי מברך - יהי רצון שלא יבוש בעל הבית בעולם הזה ולא יכלם לעולם הבא; ורבי מוסיף בה דברים: ויצלח מאד בכל נכסיו, ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר, ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו, ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם. 
 

1.
רמב"ם הלכות ברכות פרק ז הלכה ב:

בעל הבית מברך המוציא ומשלים הברכה ואח"כ בוצע,
והאורח מברך ברכת המזון כדי שיברך לבעל הבית,
ואם היו כולן בעלי הבית הגדול שבהן בוצע והוא מברך ברכת המזון.

בפשטות משמע שהלכה כרבי יוחנן שאמר משום רשב"י ולא כדברי רב הונא.

2.
ויש להעיר: ברור שהלכה צריכה להיות כרבי יוחנן כי הכלל הוא, שהלכה כרבי יוחנן נגד "רב", שהיה רבו של רב הונא, ומק"ו שהלכה כרבי יוחנן נגד רב הונא [כלל זה הוזכר כמה פעמים בדפי הגמרא הקודמים],

3.
אולם לכאורה הגמרא היתה צריכה להקשות מדברי רבי יוחנן על דברי רב הונא, שהרי רבי יוחנן אמר את דבריו משמו של רשב"י שהיה תנא, ולכן יש כאן קושיה מתנא על אמורא!

3.1
אלא מכאן ניתן להסיק: רק מדברי תנאים שנאמרו בספר שחובר על ספרות התנאים [משנה/מדרש/תוספתא/ברייתא] יש להקשות על אמורא, אבל דברי תנאים שנאמרו כמימרא [ובעיקר כשנמסרה על ידי אמורא] אינם בני תוקף כדי להקשות על אמורא!
ולכן דברי רבי יוחנן בשם רשב"י נחשבים כדברי אמורא בלבד [לא ברור אם מתאים לדברי ה"יד מלאכי", כלל תעב].