סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הסבר המושגים: רבי יוחנן ורב ששת; הלכה כבתראי

ברכות  מ ע"א


אמר רב: טול ברוך, טול ברוך - אינו צריך לברך, הבא מלח, הבא לפתן - צריך לברך;
ורבי יוחנן אמר: אפילו הביאו מלח, הביאו לפתן - נמי אינו צריך לברך; גביל לתורי גביל לתורי - צריך לברך; ורב ששת אמר: אפילו גביל לתורי נמי אינו צריך לברך, דאמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנאמר: +דברים י"א+ ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת

בפשטות יש כאן מחלוקת משולשת. "רב" מחמיר ביותר וטוען שכל דיבור – למרות שקשור לסעודה – אבל לא קשור ישירות לבציעה – שאמר לחברו: טול וברך – מהווה הפסק בין הברכה לבציעה וחובה לחזור ולברך.
רבי יוחנן מקל יותר.
ומשמע מרב ששת שמקל עוד יותר.

אמנם ניתן להסביר הסבר שני: רב ששת לא מקל יותר מרבי יוחנן ואולי דווקא מחמיר כרב, אלא שלגבי "גביל לתורי" [=תן אוכל לשוורים] יש היתר כי יש חיוב על כך להאכיל את בהמותיו לפני שהאדם עצמו אוכל [מחלוקת אם מדאורייתא או מדרבנן].

רמב"ם הלכות ברכות פרק א הלכה ח:

כל הברכות כולן לא יפסיק בין הברכה ובין הדבר שמברכין עליו בדברים אחרים ואם הפסיק צריך לחזור ולברך שנייה, ואם הפסיק בדברים שהן מענין דברים שמברכין עליו אינו צריך לברך שנייה,
כיצד כגון שבירך על הפת וקודם שיאכל אמר הביאו מלח הביאו תבשיל תנו לפלוני לאכול תנו מאכל לבהמה וכיוצא באלו אינו צריך לברך שנית, וכן כל כיוצא בזה.

בפשטות הרמב"ם פסק כרב ששת בסוגייתנו. משמע מהרמב"ם שמסביר את הסוגיה שהמחלוקות הם בהדרגה כפי שהסברנו בהסבר הראשון.

כסף משנה הלכות ברכות פרק א הלכה ח:

[ח] כל הברכות כולן לא יפסיק וכו'. פרק כיצד מברכין אמר רב טול ברוך אינו צריך לברך הבא מלח הבא לפתן צריך לברך ור' יוחנן אמר אפילו הבא מלח הבא לפתן א"צ לברך גביל לתורי צריך לברך ורב ששת אמר אפילו גביל לתורי נמי א"צ לברך דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו.
ופסק רבינו בהבא מלח כר"י דהלכה כוותיה לגבי רב
ועוד דרב ששת קאי כוותיה
ובגביל לתורי פסק כרב ששת דבתרא הוא
וכן פסק הרי"ף והרא"ש ז"ל:

בפשטות היה צריך לומר שהלכה כרב ששת כי הוא "בתראי". ומדוע היה צריך להאריך?
ונראה לי לומר: אם רב ששת היה חולק גם על רב וגם על רבי יוחנן יתכן שלא היינו פוסקים כמותו רק בגלל הכלל ש"הלכה כבתראי" מפני שלרב ורבי יוחנן יחד יש כח חזק ביותר, או בגלל שהלכה כרבים [רב ורבי יוחנן] נגד יחיד [רב ששת], ולכן מדגיש ה"כסף משנה": רבי יוחנן חולק על רב, והכלל הוא, שהלכה כרבי יוחנן נגד רב, ולעניין זה מצטרף רב ששת לרי יוחנן נגד רב. יוצא שנשארה מחלוקת בין רבי יוחנן ורב ששת, ולגבי זה קובע ה"כסף משנה", שהלכה כרב ששת נגד רבי יוחנן בגלל שרב ששת היה "בתראי" [אחרון יותר בסדר הדורות].

מה"כסף משנה" – נלמד כמה עקרונות:

1. הכלל שהלכה כבתראי חל גם בדורות הראשונים של האמוראים, ולא רק מתקופת אביי ורבא.

2. לפי ההסבר שלי לעיל – הכלל "הלכה כבתראי" – לפחות בתקופת האמוראים הראשונים – חל רק כנגד אמורא יחיד ולא נגד "רבים".



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר