סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הסבר המושגים: "הכא במאי עסקינן"; "אלא"

ברכות לו ע"א


 ... אם כן, הוה ליה אניגרון עיקר ושמן טפל. ותנן, זה הכלל: כל שהוא עיקר ועמו טפלה - מברך על העיקר ופוטר את הטפלה! הכא במאי עסקינן - בחושש בגרונו. דתניא: החושש בגרונו - לא יערענו בשמן תחלה בשבת, אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע. –
פשיטא! - מהו דתימא; כיון דלרפואה קא מכוין - לא לבריך עליה כלל, קמשמע לן: כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי.

רמב"ם הלכות ברכות פרק ח הלכה ב:

הסוחט פירות והוציא מהן משקין מברך עליהן בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות, חוץ מן הענבים והזיתים שעל היין הוא מברך ד בורא פרי הגפן ולבסוף ברכה אחת מעין שלש,
ועל השמן בתחלה הוא מברך בורא פרי העץ, במה דברים אמורים שהיה חושש בגרונו ושתה מן השמן עם מי השלקות וכיוצא בהן שהרי נהנה בשתייתו, אבל אם שתה ה השמן לבדו או שלא היה חושש בגרונו מברך עליו שהכל, שהרי לא נהנה בטעם השמן.

הרמב"ם פוסק שמברכים על השמן "בורא פרי העץ" רק כששותהו לרפואת גרונו ועם "אניגרון".

מסביר ה"לחם משנה" את מקור הרמב"ם על סמך דיוק עקרוני של נוסח הגמרא:

לחם משנה הלכות ברכות פרק ח הלכה ב:

[ב] במה דברים אמורים שהיה חושש בגרונו וכו'. וסובר רבינו ז"ל דמה שאמרו בגמרא (ברכות דף ל"ו) הכא במאי עסקינן בחושש בגרונו קאי על תירוצא דלעיל דקאמר דקא שתי ליה על ידי אניגרון
ולכך תרתי בעינן חושש בגרונו ושתי ליה ע"י אניגרון והכריחו לומר כן מדלא קאמרו בגמרא אלא בחושש בגרונו משמע דלא הדר משינויא קמא ועוד דאקמר בגמרא קמ"ל כיון דאית ליה הנאה מיניה כלומר לבד הרפואה ואי קא שתי לבדו אין לו הנאה אלא רפואה לבדה אלא אדרבא אוזוקי מזיק ליה אלא ודאי דקא שתי על ידי אניגרון:

הגמרא מסבירה שדברי רבי יוחנן שמברך על השמן "בורא פרי העץ" הם רק כששותה את השמן מפני שחושש בגרונו. מסביר ה"לחם משנה": התנאי של "חושש בגרונו" מצטבר ומצטרף לתנאי ששותה עם "אניגרון", ואין כוונת הגמרא לומר, שהתנאי של "חושש בגרונו" מספיק ועומד בפני עצמו ללא צורך באניגרון, וההוכחה לכך היא, שהגמרא לא משתמשת - לפני העמדת האוקימתא - בביטוי "אלא", שמשמעותו שתרוץ זה [או אוקימתא זאת] מבטל את הצורך בכל מה שנאמר בגמרא לפני כן.

מכל הנ"ל ניתן להסיק: הביטויים "הכא במאי עסקינן" [בגמרא] ו"במה דברים אמורים" [ברמב"ם] משמעותם, שמדובר באוקימתא שמצטרפת ומצטברת לאוקימתא קודמת – אם היתה. ואילו הביטוי "אלא הכא במאי עסקינן" [30 פעמים בש"ס] מלמד, שזוהי האוקימתא המחייבת היחידה ומבטלת את האוקימתא שנאמרה בסוגיה לפני כן.
ויש להוסיף, שגם כאשר יש שני תירוצים בגמרא, ולפני התירוץ השני הניסוח הוא: "אלא..." [לדוגמא: "אלא אמר רבא..."].



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר