תפילות אבות תקנום? / הרב הלל בן שלמה

ברכות כו ע"ב

בגמרתנו מופיעה מחלוקת אמוראים: רבי יהושע בן לוי סובר שהתפילות הם כנגד התמידים, ואילו רבי יוסי ברבי חנינא סובר, שהאבות תקנו את התפילות, אלא שהסמיכו אותם כנגד הקרבנות. התוספות במקום מקשים מדברי הגמרא ביומא (כח,ב) "צלותיה דאברהם מכי משחרי כותליה", ממנה עולה שאברהם אבינו היה מתפלל תפילת מנחה (לגביה נאמר בגמרתנו, שיצחק אבינו תיקן). התוספות מתרצים, שאברהם אבינו היה מתפלל תפילה זו, אחרי שתיקן אותה יצחק. הפני יהושע מעלה שאלה נוספת על פי הגמרא שם, האומרת שאברהם אבינו קיים את כל התורה כולה ואפילו עירובי תבשילין; והוא מביא אפשרות לתרץ, שלגבי מנחה הניחו מקום ליצחק להתגדר. אמנם, יש דוחק רב בתירוץ זה, והפני יהושע מסכם, שהגמרא שם הולכת לפי הנפסק להלכה, כדעת רבי יהושע בן לוי, שהתפילות הם כנגד התמידים. לפי תירוץ זה, אין עוד צורך בתירוצם של התוספות, כי אברהם התפלל תפילה זו רק לאחר שיצחק תיקנה. ייתכן לומר בדעת התוספות, כי למסקנת הסוגיה אין כל מחלוקת בין האמוראים, וכשם שריב"ח מקבל את השוואת התפילות כנגד הקרבנות, כך ריב"ל מקבל את דבריו, שהאבות תקנו את התפילות.

הרמב"ם בהלכות תפילה (א,ה) מביא שהתפילות נקבעו כנגד הקרבנות, אך הוא אינו מזכיר שהאבות תקנו אותם, וכן הוא בשו"ע (צח,ד); ונראה שפסקו כדעת ריב"ל, וכדברי הפני יהושע.