סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 792

 

"ולבסוף ברכה אחת מעין שלש"

ברכות מד ע"א


ברכה אחת מעין 3 על מאכל מ-ז' מינים נחלקו הפוסקים האם הוא דרבנן או דאורייתא, דעת הרמב"ם שהוא דרבנן.

בהלכות ברכות פרק א' סובר הכ"מ בדעת הרמב"ם שעל 5 מיני דגן כשהוא מברך על המחיה שזה מן התורה ועל שאר הפירות של ז' מינים ברכה אחת מעין 3 היא מדרבנן, אבל כבר הקשו האחרונים שבדברי הרמב"ם בפ' ח' מבואר להדיא שכל האופנים של ברכה הם מדרבנן, וכך מבואר להדיא בשו"ע לענין ספק ברכה שבכל ספק אם ברך או לא כתוב בסימן ר"ט ס' ג', אינו חוזר לברך לא בתחילה ולא בסוף, חץ מברה"מ מפני שהיא של תורה, הרי שהמחבר פוסק להדיא שרק ברה"מ היא דאורייתא מה שאין כן ברכה אחת מעין ג' לא נחשבת דאורייתא, אבל דעת הטור שהחיוב לברך ברכה אחת מעין 3 היא חיוב דאורייתא, שהרי לשון הפסוק ואכלת ושבעת וברכת מתייחס ג"כ לענין הפסוק של ארץ חטה ושעורה וכו' שגם עליו צריך לברך, אלא שמספיק לברך ברכה אחת מעין ג', אבל עצם החיוב לברך ברכה אחת מעין ג' לדעת הטור החיוב הוא חיוב דאורייתא.

 

 

"לאפוקי ריחני"

ברכות מד ע"ב


טעם הדבר שלא מברכים ברכה אחרונה על הריח. רש"י פר' במס' נדה דף כ"ב. מפני שזו הנאה מועטת, ולדעת הכל בו כפי שהביא המ"ב בסימן רט"ז בשעה"צ [ג] שכיון שלאחר שנתעכל המזון שבמעיו שוב לא מברכים על האוכל שאכל, ולאחר שהריח נפסקת ההנאה לגמרי, אז זה דומה כמי שעבר שעור זמן שכבר א"א לברך אחריו.

 

 

"ולבני מערבא דבתר דמסלקי תפילייהו מברכי"

ברכות מד ע"ב


התוס' פרשו למה אנו לא נוהגים כבני מערבא שהיו מברכים על סלוק התפילין, מפני שדרכם היה לסלק התפילין בלילה ואז שיך הברכה לשמור חוקיו, וכך מתפרש הפסוק "ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה" שרק ביום לובשים ולא בלילה, אבל אנו שמסלקים את התפילין ביום, וגם אם נסלק אותם בלילה אין בזה משום חוקה, כי לדידן חוקה בכלל לא מתייחס לתפילין אלא לדידן חוקה מתייחס על פסח, ומה שאין אנו מניחים בלילה זה משום חשש שמא יפיח בהם, ואנו פוסקים להלכה לילה כן זמן תפילין, ולמרות ששבת ויו"ט אף לדידן לא זמן תפילין לא שייך בזה הברכה של חוקה, שהרי דווקא לדידהו שסוברים לילה לאו זמן תפילין והפסוק ושמרת את החוקה מתייחס לתפילין שרק ביום ולא בלילה שייך הברכה לשמור חוקיו. ואילו לדידן זה כמו שאר המצוות כמו לולב, ציצית וסוכה שגם בני מערבא לא היו מברכים.

אלא שהתו' שואלים למה הגמ' לא שאלה פשוט אפ' על שאר מצוות לאפוקי מבני מערבא, שהרי בני מערבא היו מברכים רק על סילוק תפילין, אז אפשר היה לתרץ לאפוקי שאר מצוות שמברכים לפניהם ולא מברכים אחריהם, והגמ' לא היתה צריכה להעמיד בברכת הריח. והתוס' לא מתרצים את קושייתם, אבל המרדכי כתב בשם הראבי"ה שבני מערבא היו מברכים לאחר גמר כל המצוות כגון לשמור ציצית וכו' ולכן הוצרכה הגמ' להעמיד בברכת הריח.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר