סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ולית הלכתא"

ברכות כב ע"ב


רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע ורבא (ברבי) בר שמואל כריכו ריפתא בהדי הדדי. אמר להו רב פפא: הבו לי לדידי לברוך, דנפול עילואי תשעה קבין. אמר להו רבא (ברבי) [בר] שמואל, תנינא: במה דברים אמורים - לעצמו, אבל לאחרים - ארבעים סאה; אלא, הבו לי לדידי לברוך, דנפול עילואי ארבעים סאה. אמר להו רב הונא: הבו לי לדידי לברוך, דליכא עילואי לא האי ולא האי. רב חמא טביל במעלי יומא דפסחא להוציא רבים ידי חובתן. ולית הלכתא כוותיה.

 


1.
רש"י מסכת ברכות דף כב עמוד ב:

ולית הלכתא כוותיה - דכי היכי דלעצמו בנתינה - לאחרים נמי בנתינה,
אי נמי, דקיימא לן כרבי יהודה בן בתירא.

1.1
רש"י מביא שני פירושים מהי ההלכה.

2.
בפירוש השני הוא מסביר, שכוונת הגמרא לפסוק שלא כרב חמא שהצריך טהרה לברכות, אלא ההלכה היא שבטלה התקנה של טבילת עזרא, ולא צריך טהרה לברכות – וזה כדברי רבי יהודה בן בתירא.

3.
שואלים הפרשנים [ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים",עמוד צט, ובהערות מ-מא]: הרי רש"י עצמו פוסק במסכת יומא דף פח עמוד א, שתקנת עזרא כן נשארה ולא נפסק כרבי יהודה בן בתירא. ומובא שם ב"מתיבתא" הסבר: הגמרא בסוגייתנו סוברת כרבי יהודה בן בתירא, ואילו רש"י עצמו סובר שלהלכה לא פוסקים כרבי יהודה בן בתירא. נראה שכוונתו לומר בפשטות שיש מחלוקת סוגיות.

4.
אבל מה שחשוב כאן לפי הנ"ל הוא, שהביטוי "ולית הלכתא כוותיה" נאמר כנראה על ידי חכמי הסוגיה ולא על ידי "עורך הגמרא", ולכן אולי הניסוח "ולית הלכתא..." [כ- 40 מופעים בש"ס], ולא נאמר כמקובל "והלכתא..." [בלשון חיובית].
 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר