הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "מסייע ליה"

אמוראים: רבי אילעי

ברכות כב ע"ב

אמר מר: מציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא. מסייע ליה לרבי אלעאי; דאמר רבי אלעאי אמר רבי אחא בר יעקב משום רבינו: הלכה, מציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא.
כתנאי: מציע את המשנה ואינו מציע את הגמרא, דברי רבי מאיר; רבי יהודה בן גמליאל אומר משום רבי חנינא בן גמליאל: זה וזה אסור; ואמרי לה: זה וזה מותר. מאן דאמר זה וזה אסור - כרבי יוחנן הסנדלר, מאן דאמר זה וזה מותר - כרבי יהודה בן בתירא.

1.
הגמרא מביאה סיוע לתנא "רבי אילעי", ודבר זה לא מקובל בש"ס, ולכן, כנראה רש"י לא גורס את הביטוי "מסייע ליה" [כך מפרש ב"מתיבתא", הערה כה], ושם, מביא הסבר, שההלכה נקבעת לפי המכריע שבברייתא, ולכן דעת רבי יונתן מכריעה כדעת רבי אילעי.

2.
וקשה מאד: הרי אין בעיה שמביאים סיוע לתנא. השאלה היא רק מדוע הגמרא מנסחת את הסיוע בלשון – "מסייע ליה" – לשון שלא מקובלת בש"ס לגבי תנאים. אבל אם זוהי הסיבה של רש"י שלא גורס "מסייע ליה", הרי אחר כך הגמרא מביאה "משום רבנו" ורש"י מפרש ש"רבנו" הוא רב, ולא יכול להיות שהתנא רבי אילעי אמר משום תנא אחר שאמר משמו של "רב".

3.
לכן נראה לומר באופן פשוט, שמדובר באמוראים ולא בתנאים, ואמנם היו אמוראים בשם "רבי אילעי" ורב אחא בר יעקב. וממילא גם ברור מדוע הגמרא אחר כך קובעת "כתנאי", שדינו של האמורא "רבי אילעי" – למרות שיש לו סיוע מהברייתא בסוגייתנו - שנוי במחלוקת תנאים בברייתא אחרת.

4.
אמנם, מהמשך הגמרא יותר משמע שרבי אילעי בסוגייתנו הוא תנא:

אמר רב נחמן בר יצחק נהוג עלמא כהני תלת סבי: כרבי אלעאי בראשית הגז, כרבי יאשיה בכלאים, כרבי יהודה בן בתירא בדברי תורה

מובא כאן דין של רבי אילעי בנושא אחר, אבל לא נראה שהובא במקרה בהקשר לסוגייתנו [באמת הובא בגלל דברי רבי יהודה בן בתירא].