סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

בית הפרס / הרב הלל בן שלמה

ברכות יט ע"ב


בגמרתנו מבואר, שניתן לעבור בבית הפרס שהוא מקום טומאה דרבנן, כאשר חוזרים מלויית המת. שתי מימרות מובאות לגבי בית הפרס: א. מנפח אדם בית הפרס והולך. ב. בית הפרס שנידוש, טהור. בית הפרס, הוא שדה שהיה בו קבר, ונחרש (רש"י ד"ה בבית, וכך הוא במשנה באהלות יז,א).

בגמרא בחגיגה (כה,ב) מבואר, כי החכמים הקלו בטומאת בית הפרס (שכולה מדבריהם) דווקא לעניין עושי הפסח, בגלל חומרת הפסח, שיש בביטולה איסור כרת. אבל לאוכלי תרומה, לא הקלו בטומאה זו. התוספות בפסחים (צב,ב ד"ה בודקין) כותבים, כי בדיקה זו מועילה אף לעניין עירוב, כמובא במשנה בעירובין (כו,ב) שמערבים לכהן בבית הפרס, משום שזהו רק איסור לאו (ובניגוד לפסח שאיסור הכרת הוא בעצם ביטולו, גם אם הוא טמא, בתרומה האיסור החמור של מיתה הוא בעצם ההיטמאות, ועל כן חכמים גזרו בזה). התוספות מוסיפים, כי ללמוד תורה ולישא אשה התירו אף ללא בדיקה (כמובא בעירובין מז,א), משום שמצוות אלו עדיפות על מצוות אחרות (כמובא במגילה כז,א שרק לשם מצוות אלו מותר למכור ספר תורה; זאת, שלא כדברי השאילתות המובאים בתוספות ע"ז יג,א ד"ה ללמוד, ששתי המצוות האלו קלות משאר המצוות, ויש ללמוד מהם בקל וחומר). המאירי בפסחים כתב, כי יש הבדל גדול בין הכהן ההולך ללמוד תורה ולישא אשה, שאף על פי שמותר לו ללכת לשם כך בבית הפרס ללא בדיקה, הוא נטמא; ואילו לצורך הפסח שהתירו לו על ידי בדיקה, הוא כלל לא נטמא. ובתוספות הרא"ש בברכות כתב, כי אף כאן, שלא העמידו דבריהם והתירו לו ללכת בדרך הטמאה, הוא נטמא.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר