יתפלל אדם כל היום / הרב הלל בן שלמה
ברכות כא ע"א
האמוראים נחלקים במקרה שאדם מסופק אם התפלל או לא: לדעת רבי אלעזר, אין לו לחזור ולהתפלל, משום שהתפילה אינה אלא מדרבנן; בניגוד לקריאת שמע שהיא מן התורה, ואם הוא מסופק אם קרא צריך לחזור ולקרוא. לעומתו סובר רבי יוחנן: "ולואי יתפלל אדם כל היום כולו"; כלומר, אף על פי שהתפילה היא מדרבנן, זהו דבר טוב להתפלל עוד, ועל כן גם במקרה של ספק עליו לחזור ולהתפלל (ייתכן על פי זה להבין גם את דברי רבי יוחנן לעיל ה,ב שצריך להיזהר אף בתפילת ערבית ולא רק במנחה, גם אם נאמר שתפילת ערבית היא רשות).
בגמרא בסמוך מובאים דברי רב יהודה בשם שמואל, שאם היה עומד בתפילה ונזכר שהתפלל, פוסק אפילו באמצע הברכה. נראה כי טעם הדבר הוא, שיש בכך ברכה לבטלה. דברים אלו נראים כסותרים לדברי רבי יוחנן, וכך משתמע מדברי רש"י (ד"ה ולואי), הכותב כי בהלכות גדולות פסק כדברי רבי יוחנן בספק, וכדברי שמואל כאשר ודאי התפלל. אמנם, אם דברים אלו סותרים, הפסיקה כשתי הדעות אינה כל כך מובנת. התוספות (כאן ד"ה ורבי, ולהלן כט,א ד"ה מפני) כותבים, כי רבי יוחנן התכוון לומר את דבריו רק במקרה של ספק, אולם הוא אינו חולק על דברי שמואל.
לדברי רש"י בפסחים (נד,ב ד"ה והאמר), לשיטת רבי יוחנן אין בתפילה נוספת משום ברכה לבטלה, ועל כן ישנה רשות לומר את כל הכ"ד ברכות של תענית ציבור בתשעה באב, כשם שיש רשות להוסיף תפילות בכל השנה (ודברי רש"י מתאימים להבנתו כאן, שלא כדברי שמואל). אבל התוספות שם (ד"ה והאמר) מבארים, כי דווקא בתשעה באב, שהוא דומה לתענית ציבור לכמה עניינים, יש רשות להתפלל כ"ד ברכות, אבל לא בשאר ימות השנה (וכשיטתם כאן).
הרמב"ם (תפילה י,ו) כותב, כי במקרה של ספק אינו יכול לחזור ולהתפלל, אלא אם כן מתפלל תפילה זו על דעת שהיא תפילת נדבה, שתפילות נדבה אדם יכול להתפלל כל היום; אבל בתפילת חובה, אם נזכר שכבר התפלל, פוסק אפילו באמצע הברכה. אם כן, להבנתו דברי רבי יוחנן נאמרו על תפילות נדבה, ודברים אלו אינם עומדים בסתירה לדברי שמואל, שנאמרו על תפילת חובה. מעין זה פוסק גם השו"ע (או"ח קז,א), אלא שלדבריו יכול להתפלל תפילת נדבה דווקא אם מחדש בה דבר (כפי שאומר רב יהודה בשם שמואל בסמוך לגבי הנכנס ומוצא ציבור המתפללים); ומבאר הביאור הלכה, כי במקרה שהוא מסופק אם התפלל אין צורך לחדש דבר, משום שהתפילה הודאית עכשיו נחשבת כחידוש.
