סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 791
"ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדבר יצא"
ברכות מ ע"א-ע"ב
המ"א בסימן ר"ח ס"ק כב. פסק שאם טעה וברך על היין בורא פרי העץ צריך לחזור ולברך בורא פרי הגפן. וכן מבואר בתוס' במס' ברכות דף י"ב. ד"ה ["לא"] שואל על כך רע"א בגליון הש"ס ותמוה לי, יין הרי ברכתו בורא פרי הגפן א"כ מדוע שלא יצא בדיעבד כשברך בורא פרי העץ. אמנם צריך לברר לשונו שזה פרי הגפן אבל הרי גם כשברך שהכל יצא. ואומר רע"א שמצא בתשובת גינת הוורדים שבדיעבד כשברך בפה"ע כן יצא ולא כפי המ"א וכך גם מבואר בתשובות פנים מאירות חלק א' סימן נח, שאם ברך על היין בפה"ע בדיעבד יצא. המ"ב בסימן ר"ח בשער הציון ס"ז אומר שיש בנדון זה מחל' ראשונים, השיטה מקובצת בדף מ' ועוד ראשונים, השיטה מקובצת בדף מ' ועוד ראשונים סוברים שיצא בדיעבד וכפי שמסתבר לרע"א אבל לפי דעת התוס' וכן משמע במרדכי שלא יצא, כך מביא המ"ב. ולכאורה מאד קשה להבין את אלה שסוברים שלא יצא, מה ההבדל בין פירות האילן שאם ברך במקום בפה"ע בפה"א יצא מהסברה שבכלל בפה"א יש גם באילן שהאילן נטוע באדמה, ולמרות שלכתחילה צריך לעשות ברכה פרטית על פרי העץ מ"מ אם ברך ברכה כללית יצא, ובמה שונה ברכת היין, אמנם בלשון הברכה צריך לומר בורא פרי הגפן אבל מדוע שלא יצא ידי חובה אם אמר בורא פרי העץ שזה ברכה כללית הרי הגפן ישנו בכלל פרי העץ. והרי "שהכל" שזה עוד יותר ברכה כללית יוצאים בו על יין ובברכי יוסף לחיד"א סימן ר"ז מביא מפורש מדברי הריטב"א שהטעם של הסוברים שיצא משום שבברכת בפה"ע כולל גם פרי הגפן, והראשונים שסוברים שבשהכל יצא קשה להבין מדוע לא יצא בברכת בפה"ע וכפי שמקשה רע"א.
[הרה"ג מיכל זילבר שליט"א]
