הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תוקף מצוות דרבנן

ברכות יט ע"ב

תא שמע: גדול כבוד הבריות שדוחה [את] לא תעשה שבתורה. ואמאי? לימא: אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'! - תרגמה רב בר שבא קמיה דרב כהנא בלאו +דברים י"ז+ דלא תסור.
אחיכו עליה: לאו דלא תסור דאורייתא היא!
אמר רב כהנא: גברא רבה אמר מילתא לא תחיכו עליה, כל מילי דרבנן אסמכינהו על לאו דלא תסור, ומשום כבודו שרו רבנן
 
1.
רמב"ם הלכות ברכות פרק יא הלכה ג:

וכן כל המצות שהן מדברי סופרים בין מצוה שהיא חובה מדבריהם כגון מקרא מגילה והדלקת נר בשבת והדלקת נר חנוכה, בין מצות שאינן חובה כגון עירוב ונטילת ידים מברך על הכל קודם לעשייתן אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות, והיכן צונו בתורה, שכתוב בה אשר יאמרו לך תעשה, נמצא ענין הדברים והצען כך הוא אשר קדשנו במצותיו שציוה בהן לשמוע מאלו שצונו להדליק נר של חנוכה או לקרות את המגילה וכן שאר כל המצות שמדברי סופרים.

2.
כסף משנה הלכות ברכות פרק יא הלכה ג:

[ג] והיכן צונו בתורה וכו'. בפרק במה מדליקין (שבת דף כ"ג) מאי מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה והיכן צונו
רב אויא אמר מלא תסור
רב נחמיה אמר שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך.
וכתב רבינו טעמו של רב אויא שהוא נראה יותר
ועוד דאמרינן בברכות פרק מי שמתו (ברכות דף י"ט:) כל מילתא דרבנן אסמכוה אלאו דלא תסור אלמא כרב אויא קיימא לן. וכתב רבינו אשר יאמרו לך תעשה שהוא בלשון עשה וכתוב בפסוק עצמו:

במסכת שבת מובאת מחלוקת אמוראים מהיכן לומדים את החובה לקיים מצוות דרבנן [כהדלקת נר חנוכה], ומסוגייתנו מוכח שהלכה כרב אויא.

2.1
רב אויא, רב נחמיה ורב כהנא חיו בדורו של אביי ורבא. ה"כסף משנה" לא מזכיר את שמו של רב כהנא, ונראה שיתכן שאת הביטוי "כל מילי דרבנן..." למעשה כותב "עורך הגמרא", ולכן יש כאן הכרעה כרב אויא במסכת שבת.
ואם רב כהנא אמר את הביטוי הזה, הרי ניתן לומר, שרב כהנא בצירוף רב אויא מהווים "רבים" כנגד רב נחמיה, ולכן כך פסק הרמב"ם. [ויש להרחיב בדבר הנפקות בין שני הנימוקים במסכת שבת בין רב נחמיה ורב אויא]

2.2
הערה: ה"כסף משנה" מביא את הנ"ל כהסבר נוסף לדברי הרמב"ם. ההסבר הראשון שלו הוא "שהוא נראה יותר".