קריאת שמע ותפילה לאומנים / הרב הלל בן שלמה
ברכות טז ע"א
במשנה מבואר, כי האומנים קוראים את שמע בראש האילן או בראש הנדבך, אבל הם אינם רשאים להתפלל שם. בברייתא בגמרא נאמר, כי בראש הזית ובראש התאנה הם רשאים גם להתפלל, אבל בעל הבית אינו רשאי להתפלל שם. האם בעל הבית רשאי לקרוא את שמע בראש האילן או בראש הנדבך?
רש"י מבאר את היתר הפועלים, מאחר שהם משועבדים למלאכת בעל הבית. לפי דברים אלו, בבעל הבית אין כל מקום להתיר לקרוא את שמע בראש האילן או הנדבך. אבל הרשב"א, הטור והשו"ע (או"ח סג,ח) נוקטים, שבקריאת שמע התירו אף לבעל הבית לקרוא שם; ועל כן נאמר לגביו בברייתא דווקא לגבי התפילה שעליו לרדת.
האם אין לאסור מצד תפילה במקום גבוה?
התוספות (ד"ה לפי) מקשים כיצד ניתן לאפשר תפילה בראש האילן, שהרי לעיל (י,ב) נאמר שאין לאדם לעמוד במקום גבוה ולהתפלל. הם משיבים, כי המקום הגבוה הנזכר שם, הוא כמו על גבי כסא או ספסל, אבל כשעלה לאילן, הרי זה כמו שנמצא בעלייה. לכאורה, ייתכן לומר תירוץ אחר, כי שם מדובר באדם שאינו אומן, שלכתחילה אין לו להתפלל במקום גבוה, אבל אומן משועבד לבעל הבית, ועל כן הרי זה כבדיעבד, שאז בוודאי יוצא ידי חובת תפילתו כשמתפלל במקום גבוה. טעם זה לענ"ד מסתבר, משום שהטעם המובא בגמרא לכך שאין להתפלל במקום גבוה, הוא משום שאין גבהות לפני המקום, ולא מחשש שמא הוא יפול.
רש"י כותב (ד"ה ומתפללין), שבראש הזית ובראש האילן יכולים לעמוד שלא בדוחק, ועל כן אין שם פחד ליפול, מה שאין כן בשאר האילנות (ודבריו מתאימים לטעם התוספות). אבל בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ה) מובא טעם אחר לחלק בין סוגי האילנות (המתאים לביאורנו), שטרחתם מרובה, ועל כן לא החמירו עליהם, וכן מביא הרמב"ם (תפילה ה,ח; אם כי הטור והשו"ע או"ח צ,ג מביאים גם את דברי הירושלמי וגם את דברי התוספות הנ"ל). ייתכן לומר בדעת רש"י, כי מאחר שבגמרא נזכר לגבי בעל הבית שאין דעתו מיושבת עליו, הרי שהנושא הנידון כאן הוא טרדתו, ולא הטורח אשר גורם ביטול מלאכה לבעל הבית; ואם כן הבבלי חולק על הירושלמי. בשיטה מקובצת מביא את דברי הירושלמי, ומבאר באופן נוסף על הנזכר לעיל, כי יש טרחה רבה בגידול זית ותאנה, ואם ירד ויעלה הרבה, יש לחשוש שמא יישבר, ויש בזה הפסד מרובה.
