שינויי התפילה בעשרת ימי תשובה / הרב הלל בן שלמה
ברכות יב ע"ב
לדברי רבה בר חיננא סבא בשם רב, בכל השנה אומרים "האל הקדוש", "מלך אוהב צדקה ומשפט"; ובעשרת הימים שמר"ה ועד יו"כ אומרים "המלך הקדוש", "המלך המשפט". כך היא גם דעת רבה, והגמרא מכריעה כמותו. לעומתם סובר רבי אלעזר ורב יוסף, שאפילו אמר "האל הקדוש", יצא ידי חובתו. על פי הכרעת ההלכה כותבים התוספות (ד"ה והלכתא), כי בדיעבד צריך להחזיר אותו (וראה שדקדקו מלשון "יצא", שמחלוקתם היא על דיעבד ולא רק בלכתחילה).
התוספות מביאים את דעת רבינו יהודה, שאף באמירת "זכרנו" ו"מי כמוך", אם לא אמר, מחזירים אותו (והוא הדין אם הוא מסופק, שהרי לא עברו עליו שלושים יום בהם הוא יתרגל לאמירה החדשה, כפי שאומרים בנוגע להזכרת טל ומטר), משום שהוא משנה מהמטבע שטבעו חכמים. אבל ר"ח המובא בדבריהם סובר, שאין להחזיר אותו בדברים אלו, שלא נאמר כן לגביהם בפירוש.
הרמב"ם בהלכות תפילה (ב,יח) מביא את דין אמירת המלך הקדוש והמלך המשפט, ואינו מזכיר כלל מה הדין בדיעבד, ובהלכה שלאחריה הוא מביא שיש שנהגו להוסיף "זכרנו" וכו'. אם כן, נראה פשוט בדעתו, שאם לא הוסיף את הדברים שהם בתור מנהג, אין כל צורך להחזירו. אולם אף אם אמר כמנהגו האל הקדוש, נראה שאין צורך להחזירו, שהרי נראה כי הוא מפרש את מחלוקת האמוראים לגבי הדין לכתחילה ולא על דיעבד.
השו"ע (או"ח תקפב,א) כותב לגבי שתי הברכות הללו, שיש להחזירו אם טעה או הסתפק; והרמ"א (שם קיח,א) מחלק בין ברכת האל הקדוש, שבה אם אמר כהרגלו צריך לחזור, לבין ברכת מלך אוהב צדקה ומשפט, שמאחר שהזכיר בה לשון מלכות, אין צורך לחזור.
