סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

פטור חתן מקריאת שמע / הרב הלל בן שלמה

ברכות טז ע"א - יז ע"ב


במשנתנו (טז,א) נאמר, כי למרות הפטור של החתן לקרוא את שמע בליל חתונתו, רבן גמליאל קרא את שמע. במשנה הבאה (טז,ב) מובאת מחלוקת התנאים, אם חתן רשאי להחמיר על עצמו ולקרוא קריאת שמע (כך היא דעת תנא קמא), או שמא יש לחשוש בזה משום יוהרא (כך היא דעת רבן שמעון בן גמליאל). הגמרא (יז,ב) מקשה על דעות התנאים ממשנה בפסחים (נד,ב) שם רבן שמעון בן גמליאל אינו חושש ליוהרא, וסובר שכל אדם יכול לעשות את עצמו כתלמיד חכם ולהימנע מלעשות מלאכה בתשעה באב, ואילו תנא קמא שם נקט לשון זו דווקא לגבי תלמידי חכמים, ומשמע שאחרים אינם רשאים לעשות כן. לדעת רבי יוחנן, יש להפך את דעות התנאים על מנת להשוות את שיטותיהם, אולם רב שישא בריה דרב אידי סובר, שאין צורך לעשות זאת: בקריאת שמע לדעת חכמים אין מקום לחשוש ליוהרא, משום שהכל קוראים את שמע, ועל כן הוא אינו חריג מכולם; מה שאין כן בתשעה באב, שכאשר הוא מתבטל ממלאכתו בניגוד לאחרים, יש בזה משום יוהרא. לעומת זאת לפי רשב"ג, דווקא בקריאת שמע יש מקום לחשוש ליוהרא, משום שאנו יודעים שהוא אינו יכול לכוון את דעתו, ועל כן אין להתיר לו לעשות זאת; אולם בתשעה באב, אין הכרח לומר שיש בידו מלאכה לעשות, שהרי ישנם אנשים רבים הבטלים ממלאכה.
 

מיהו תלמיד חכם?

מדברים אלו משתמע, כי באדם שהוא תלמיד חכם, הדבר מוסכם שהוא יכול לקרוא את שמע בליל חתונתו (כפי שעשה רבן גמליאל), והוא רשאי להתבטל ממלאכתו, וכל המחלוקת היתה באנשים שאינם מוגדרים ככאלו. כיצד ניתן לדעת אם אדם מוגדר ככזה? התוספות (טז,א ד"ה מעשה) כתבו, שדווקא אם הוא גדול ובוטח בעצמו שיוכל לכוון, וראוי ליטול את השם יכול; והרע"ב כותב, שדווקא אם הוחזק חכם ופרוש בשאר דברים רשאי להחמיר (לדעת רשב"ג). מכל מקום, התוספות (יז,ב ד"ה רב שישא) כותבים, כי אף אם נפסוק כרשב"ג, בזמננו שאין הכל מכוונים, יש יותר מקום לחשוש ליוהרא אם אדם ימנע מלקרוא בליל חתונתו, שבזה הוא כאומר בדרך כלל הוא מכוון, מה שאינו מצוי הרבה; וכן פוסק השו"ע (או"ח ע,ג). אמנם, הרמב"ם אינו מזכיר חלוקה בין זמננו לזמניהם, אך נראה שחלוקה זו שייכת דווקא אם נפסוק שאנו חוששים ליוהרא, אך לדעת הרמב"ם אין לחשוש ליוהרא, כמבואר להלן.

לעניין מלאכה בתשעה באב, התוספות שם כותבים שאין לעשות, וכתב הבית יוסף (או"ח תקנד) שכן המנהג פשוט בכל מקום. הרמב"ם בהלכות תעניות (ה,י) כותב שתלמידי חכמים בטלים, ואינו מזכיר שאדם יכול לעשות עצמו כתלמיד חכם, אך הוא גם כותב שהעושה מלאכה בתשעה באב אינו רואה בזה סימן ברכה; וכך מופיע בגמרא בתענית (ל,ב).
 

כמי הלכה?

בכמה מקומות בגמרא (כתובות עז,א; גיטין לח,א) מובאים דברי רבי יוחנן, שבכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו, הלכה כמותו (חוץ משלושה מקומות: ערב, צידן וראייה חארונה). על פי כלל זה נראה, שאין להתיר למי שאינו מוחזק כת"ח לקרוא את שמע בליל חתונתו, וכך פוסקים רבינו חננאל המובא בתוספות (שם) והרא"ש. אמנם, לפי רבי יוחנן עצמו, הגרסה שלפנינו אינה בהכרח הגרסה המתקבלת למסקנה, שהרי לשיטתו יש להפוך את הדעות (אם כי לא בהכרח שדבריו נאמרים על משנתנו, וניתן להבינם כמתייחסים לדברי המשנה בפסחים); אך מכל מקום נראה, כי מסקנת הגמרא כי כרב שישא, וכמותו נוקטים להלכה. אבל הרמב"ם בפירושו למשנה כותב, כי אין הלכה כרשב"ג, וכן כותב הרי"ף (וכן הוא במאירי); וכתב בים של שלמה על בבא קמא (פרק ה), כי הכלל האמור בדברי רבי יוחנן שבכל מקום הלכה כרשב"ג, אינו מוסכם.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר