|
פטור חתן מקריאת שמע / הרב הלל בן שלמהברכות טז ע"א - יז ע"ב
מיהו תלמיד חכם?
מדברים אלו משתמע, כי באדם שהוא תלמיד חכם, הדבר מוסכם שהוא יכול לקרוא את שמע בליל חתונתו (כפי שעשה רבן גמליאל), והוא רשאי להתבטל ממלאכתו, וכל המחלוקת היתה באנשים שאינם מוגדרים ככאלו. כיצד ניתן לדעת אם אדם מוגדר ככזה? התוספות (טז,א ד"ה מעשה) כתבו, שדווקא אם הוא גדול ובוטח בעצמו שיוכל לכוון, וראוי ליטול את השם יכול; והרע"ב כותב, שדווקא אם הוחזק חכם ופרוש בשאר דברים רשאי להחמיר (לדעת רשב"ג). מכל מקום, התוספות (יז,ב ד"ה רב שישא) כותבים, כי אף אם נפסוק כרשב"ג, בזמננו שאין הכל מכוונים, יש יותר מקום לחשוש ליוהרא אם אדם ימנע מלקרוא בליל חתונתו, שבזה הוא כאומר בדרך כלל הוא מכוון, מה שאינו מצוי הרבה; וכן פוסק השו"ע (או"ח ע,ג). אמנם, הרמב"ם אינו מזכיר חלוקה בין זמננו לזמניהם, אך נראה שחלוקה זו שייכת דווקא אם נפסוק שאנו חוששים ליוהרא, אך לדעת הרמב"ם אין לחשוש ליוהרא, כמבואר להלן. כמי הלכה?בכמה מקומות בגמרא (כתובות עז,א; גיטין לח,א) מובאים דברי רבי יוחנן, שבכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו, הלכה כמותו (חוץ משלושה מקומות: ערב, צידן וראייה חארונה). על פי כלל זה נראה, שאין להתיר למי שאינו מוחזק כת"ח לקרוא את שמע בליל חתונתו, וכך פוסקים רבינו חננאל המובא בתוספות (שם) והרא"ש. אמנם, לפי רבי יוחנן עצמו, הגרסה שלפנינו אינה בהכרח הגרסה המתקבלת למסקנה, שהרי לשיטתו יש להפוך את הדעות (אם כי לא בהכרח שדבריו נאמרים על משנתנו, וניתן להבינם כמתייחסים לדברי המשנה בפסחים); אך מכל מקום נראה, כי מסקנת הגמרא כי כרב שישא, וכמותו נוקטים להלכה. אבל הרמב"ם בפירושו למשנה כותב, כי אין הלכה כרשב"ג, וכן כותב הרי"ף (וכן הוא במאירי); וכתב בים של שלמה על בבא קמא (פרק ה), כי הכלל האמור בדברי רבי יוחנן שבכל מקום הלכה כרשב"ג, אינו מוסכם. |