אהבה רבה וברכת התורה / הרב הלל בן שלמה

ברכות יא ע"ב

בגמרא מובאים דברי שמואל, שאדם המשכים לשנות לפני שקרא קריאת שמע, צריך לברך ברכות התורה, אבל אם הוא כבר קרא את שמע הוא אינו צריך לברך, משום שכבר נפטר באהבה רבה. דברים אלו מובאים גם בירושלמי (פ"א ה"ה), ולאחריהם מובאים דברי רבי בא: "והוא ששנה על אתר". כלומר, ברכת אהבה רבה פוטרת את ברכת התורה, כאשר הלימוד היה מיד לאחר קריאת שמע. לכאורה, אם הוא סמך גאולה לתפילה, הוא לא למד לאלתר, וממילא לא יצא לדברי הירושלמי; אולם המאירי כותב, שלאלתר לאו דווקא, אלא המדובר שאחרי התפילה נשאר ללמוד. הרשב"א מביא בשם הראב"ד גרסה "והוא שקרא על אתר", והיינו שקרא את שמע, מיד אחרי ברכת אהבה רבה, ובקריאה זו הרי הוא כמי שלמד.

התוספות (יא,ב ד"ה שכבר) מביאים את דעת ר"י, שאין הלכה כדברי הירושלמי, משום שבגמרתנו לא נזכר כלל תנאי זה, ואם כן, אם בירך את ברכת אהבה רבה, אינו צריך לברך עוד את ברכות התורה, אף אם לא למד אלא לאחר כמה שעות. עוד כותבים התוספות שם, כי דברי הירושלמי נאמרו רק ביחס לברכת אהבה רבה, שהיא נתקנה על קריאת שמע. אבל בברכת התורה, אין צורך ללמוד לאלתר מיד אחריה, משום שאדם מחויב ללמוד כל היום, ועל כן אין הדבר נחשב להיסח הדעת, אם לא קרא מיד אחרי הברכה. אמנם, התוספות מזכירים את המנהג לקרוא פסוקים וללמוד מיד אחרי הברכות, אלא שהם כותבים שאין צורך בכך. בביאור הלכה (סימן נב ד"ה ומ"מ) כותב לדקדק מהירושלמי, שברכת אהבה רבה עצמה נחשבת לברכת התורה, מאחר שהקריאת שמע נחשבת לתורה, ובדומה לדברי הראב"ד הנ"ל; אלא שהבה"ל כותב שלכתחילה אם לא בירך ברכות התורה, יכוון לצאת באהבה רבה, וישב ללמוד אחרי התפילה, וכפי שפוסק השו"ע (או"ח מז,ז) כדברי הירושלמי, שברכת אהבה רבה פוטרת, אם למד מיד בלי הפסק.

הרמב"ם (תפילה ז,יא) כותב שישנו חיוב ללמוד אחרי ברכות התורה, ולגבי ברכות התורה עצמם הוא כותב (שם הלכה י), שיש לברכם אם הוא משכים לקרוא קודם שקרא קריאת שמע. הרמב"ם אינו מזכיר את ברכת אהבה רבה כפוטרת, אך מסתבר שזהו טעמו לכך שאינו צריך לברך עוד (וכן כותבים בהגהות מיימוניות). מכל מקום, הרמב"ם אינו מזכיר שיש צורך ללמוד אחרי קריאת שמע בשביל לפטור מברכות התורה, וייתכן שיצא ידי חובה בקריאת שמע, כדברי הראב"ד הנ"ל.