סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"

 

בר קפרא

ברכות יג ע"א


בספר יחוסי תנאים ואמוראים (לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא - מבעלי התוספות) כותב בערך בר קפרא: "חכם גדול היה. ומפורש באגדה שי"ב נשים היו לו וקיבלו עליהן לפרנסו כדי שיישא אותן מרוב חכמתו".

"מפליאה היא עצם העובדה של ריבוי נשים אצל אחד מרבותינו עמודי התורה" - כותב הגאון רבי ראובן מרגליות ("עוללות", ה), "גם באותן התקופות לא היה הדבר מצוי בבתי ישראל ואין הד למציאות כזו בכל הספרות התלמודית הרחבה, ומה גם בין גדולי האומה אנשי קודש".

וכדי לפתור שאלה זו מביא רבי ראובן מרגליות מעשה המובא בירושלמי (יבמות ד, יב): מעשה בשלשה עשר אחים שמתו שנים עשר מהם בלא בנים. באו האלמנות הזקוקות ליבם לפני רבינו הקדוש ודרשו שהאח שנשאר בחיים ייבם אותן, אמר לו רבי לאותו אח: לך ותייבם אותן. ביקש היבם להפטר בחליצה ולא ליבם ונימק בכך שאין באפשרותו לפרנס את כולן. אמרה כל אחת מהזקוקות שהיא מקבלת על עצמה לכלכל פרנסת כל הבית חודש בשנה ולפי שי"ב היו, נמצא אין פרנסתן עליו. אמר היבם ומי יפרנס בחודש הנוסף כשתהיה השנה מעוברת? אמר רבינו הקדוש אני אפרנס חודש העיבור. התפלל רבי עליהן שיפקדו בזרע של קיימא ויבנה בתי אחיו שמתו והלכו להן.

אחרי שלש שנים הייתה שנת עיבור באו י"ב הנשים לפני ביתו של רבי וכל אחת הביאה עמה שלשה ילדים והיה מספר הילדים שלושים וששה, התייצבו לפני ביתו של רבי. עלו ואמרו לרבי כי למטה ברחוב עומדים ילדים המבקשים לשאול בשלומו. הביט רבי דרך החלון וראה את התינוקות ואימותיהן שאל אותן מה אתן מבקשות כאן? אמרו לו את פרנסת חודש העיבור אנו דורשות, ונתן להן.

ורבי ראובן מרגליות ממשיך, לא פורש בירושלמי שמו של האח - המייבם עימו אירע מעשה זה, אולם בבבלי (יבמות קט, ב) אנו מוצאים שבר קפרא הוא שאומר שיתרחק האדם מהייבום ויתדבק בחליצה. ועוד אנו יודעים כי בר קפרא מבאי ביתו של רבינו הקדוש היה.

ועתה משלימות האגדות זו את זו - והיינו שהמסופרת בירושלמי היא שנמסרה ב"ייחוסי תנאים ואמוראים", וכלומר שבר קפרא הוא האיש שסירב ליבם, ורק לפקודת רבי ניאות ליבם את שתים עשרה נשי אחיו שסירבו להיפטר ממנו בחליצה, לרוב חכמתו. והן שכל אחת מהן קיבלה על עצמה לכלכל את הבית חודש בשנה.

והוא מסיים כי בזה יופץ אור על המסופר במסכתנו (לקמן נו, ב) שבר קפרא אמר לרבי שחלם שנחתכו שתי ידיו, ורבי פתר את חלומו באומרו "לא תצטרך למעשה ידיך". כי אכן נתקיים פתרונו של רבינו הקדוש שלא הוצרך ליהנות מגיעי כפיו, כי נשיו פרנסו אותו...

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר