סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "מוחלפת השיטה"; "הלכה כבתראי"

ברכות יז ע"ב


חתן אם רוצה לקרות וכו'. למימרא, דרבן שמעון בן גמליאל חייש ליוהרא ורבנן לא חיישי ליוהרא –
והא איפכא שמעינן להו! דתנן: מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב - עושין, מקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין, וכל מקום תלמידי חכמים בטלים; רבן שמעון בן גמליאל אומר: לעולם יעשה כל אדם את עצמו כתלמיד חכם.
קשיא דרבנן אדרבנן, קשיא דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל! –
אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה.
רב שישא בריה דרב אידי אמר: לעולם לא תחליף,
דרבנן אדרבנן לא קשיא: קריאת שמע כיון דכולי עלמא קא קרו ואיהו נמי קרי - לא מיחזי כיוהרא, הכא, כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא קא עביד - מיחזי כיוהרא;
דרבן שמעון בן גמליאל אדרבן שמעון בן גמליאל לא קשיא: התם בכונה תליא מילתא, ואנן סהדי דלא מצי לכווני דעתיה. אבל הכא, הרואה אומר: מלאכה הוא דאין לו, פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא. הדרן עלך היה קורא. 
 
 

משמעות המושג "מוחלפת השיטה": שהתנא החליף בטעות בין שיטת רבנן לשיטת רשב"ג, וראה ב"מתיבתא" הערה יט שמתוס' משמע שבסוגייתנו מחליפים את שמות התנאים, ולשון המשנה במסכת פסחים הוא אחרי שתיקן רבי יוחנן את הגירסא.
וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד שעה בהרחבה באיו מחלוקת מחליפים את השיטות, בסוגייתנו או במסכת פסחים.

רמב"ם הלכות קריאת שמע פרק ד הלכה ז:

כל מי שהוא פטור מלקרות קריאת שמע אם רצה להחמיר על עצמו לקרות ג קורא, והוא שתהא דעתו פנויה עליו, אבל אם היה זה הפטור מלקרות מבוהל אינו רשאי לקרות עד שתתיישב דעתו עליו. +/השגת הראב"ד/ עד שתתיישב דעתו עליו. כתב הראב"ד ז"ל /א"א/, ומה בכך יקרא ויהא כקורא בתורה ולא יהיה כפורק שם שמים מעליו ואין זה דומה לתפלה ואין חוששין עתה ליוהרא שהדבר ידוע לרוב הקוראים והמתפללים שאינה אלא מצות אנשים מלומדה גם בחכמי הגמרא היו אומרין כן מחזיקנא טיבותא לרישאי כי מטינא למודים כרע מנפשיה ואידך אמר דהוה מני דיומסין בגו צלותא ואידך אמר דחשיב מאן ממטי אסא לבי מלכא עכ"ל.+

ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד שעה. משמע מהרמב"ם שפוסק כתנא קמא בסוגייתנו ואם "מוחלפת השיטה" בסוגייתנו [לפי רבי יוחנן] הרי שהרמב"ם פסק כרשב"ג ולפי הכלל ש"הלכה כרשב"ג במשנתנו". והצל"ח מוסיף שהרמב"" פסק כרשב"ג בגלל המעשה שעשה במשנה הקודמת שקרא קריאת שמע כשנשא אשה.

כסף משנה הלכות קריאת שמע פרק ד

[ז] כל מי שהוא פטור וכו'. משנה סוף פרק היה קורא (דף י"ו:) חתן אם רצה לקרות ק"ש בלילה הראשון קורא רשב"ג אומר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול ופסק כת"ק וכ"פ הרי"ף והרא"ש פסק כרשב"ג. ומ"ש שתהא דעתו פנויה וכו'. הוא דבר פשוט בעצמו
ועוד בגמרא רמו דרשב"ג אדרשב"ג דהכא אמר דחיישינן ליוהרא ובדוכתא אחריתא אמר דלא חיישינן ותירצו הכא בכוונה תליא מילתא ואנן סהדי דלא מצי לכווני וא"כ כשחלק ת"ק עליו הוא לומר לאו אנן סהדי דלא מצי לכווני שכבר אפשר שיכוין אבל אם היינו יודעים ודאי דלא מצי לכווני הוא מודה: ...

משמע מה"כסף משנה" שהרמב"ם פסק כתנא קמא [=רבנן"] במשנתנו ומתאים לרשב"ג אם מחליפים הדעות [כתרוצו של רבי יוחנן]. אלם מה"כסף משנה" משמע שהרמב"ם פוסק כ"תנא קמא" ובלי להחליף את השיטות, וכפי הסברו של רב שישא בגמרא. ונשאלת השאלה, מדוע לא פסק כרשב"ג – וכפי הגירסא בסוגייתנו – הרי הכלל הוא שהלכה כרשב"ג במשנתנו אפילו נגד "סתם משנה" ו"תנא קמא", ולא רק נגד תנא אחר שהוזכר בשמו, אלא גם כנגד "תנא קמא" או "סתם משנה" – יד מלאכי כלל קע. ובאמת התוס' בסוגייתנו כך פוסק: א. לא אומרים "מוחלפת השיטה" [כדעת רבי יוחנן] כי הלכה היא כרב שישא שהוא "בתראי".

בכל הדיונים לעיל יש לבדוק: מי קבע שיש לשנות את הגירסא, והאם באמת בכתבי היד ובדפוסים אין שינוי גירסא, ואומרים "משנה ראשונה לא זזה ממקומה" [ובודאי כשמדובר במשנה ולא בברייתא], או שבאמת משנים את הגירסא לפי הנדרש בביטוי "איפוך" או בביטוי "מוחלפת השיטה" [בסוגייתנו].
שינוי הגירסא נעשה או על ידי חכמי בית המדרש, או על ידי רב אשי ["עורך הגמרא"], או על ידי הסבוראים.
לםי התוס' שפוסקים כרב שישא משמע ש"מוחלפת השיטה" נאמרה באמת רק על ידי רבי יוחנן עצמו. ולפי ההסבר הראשון ברמב"ם שפוסק כ"מוחלפת השיטה" למרות שרב שישא שהיה בתראי חולק, מפני שהרמב"ם יסבור שהביטוי עצמו "מוחלפת השיטה" הושם ושובץ על ידי "עורך הגמרא" בדעת רבי יוחנן, אבל זוהי באמת מסקנת "עורך הגמרא".

לפי תוס' יוצא שהכלל של "הלכה כבתראי" נאמר גם כאשר יש תירוצים שונים ביישוב סתירות ולא רק במחלוקות ישירות ועצמאיות של אמוראים [=פלוגתא דנפשייהו].



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר