כנגד המשחיתים / הרב הלל בן שלמה
ברכות יא ע"א
בברייתא בגמרא מובא משל לאחד שאומרים לו "זקנך מגודל", והוא אומר להם "יהיה כנגד המשחיתים". לדברי רש"י הכוונה היא, שאחרי ששבחו אותו על זקנו המגודל והנאה, הוא החליט להשחיתו. משל זה נאמר על ידי רבי אלעזר בן עזריה כלפי רבי ישמעאל, אשר שינה מהטייתו ונזקף לקרוא את שמע, בשעה שראב"ע הטה על מנת לקרוא, כדברי בית שמאי.
הרשב"א לעומת זאת מסביר באופן אחר: "אומרים לאחד מפני מה אתה מגדל זקנך אמר להם כנגד אותם שהם משחיתים זקנם ולהוציא מלבם". ומעין זה כותב בתוספות הרא"ש: "כנגד המשחיתים. כלומר לקנתר הגוים והמינים המשחיתים את זקנם". לפי פירושם, איש זה אינו מפסיק מלגדל את זקנו, אלא כל הגידול מלכתחילה נעשה על מנת לעשות להיפך מאשר אלו שאינם מגדלים. וכך ראב"ע מתלונן כלפי רבי ישמעאל, על אשר נוהג ההיפך ממנו (אך אין זה נוגע לשבח ששבחו).
על פי דברים אלו יש מהפוסקים הכותבים, כי מן הראוי להחמיר מלגלח את הזקן אף באופנים המותרים מן הדין, על מנת לעשות באופן הפוך מהנוהגים להשחית את זקנם שלא כהלכה (ראה דברי החפץ חיים בהקדמתו לקונטרס תפארת אדם).
