אבל פטור מתפילין / הרב הלל בן שלמה

ברכות יא ע"א

מובא בגמרא, שהאבל חייב בכל המצוות שבתורה חוץ מן התפילין, משום שנאמר בהם "פאר". ומבאר רש"י (ד"ה אלמה; ובכתובות ו,ב ד"ה שנאמר), כי האבל מתגולל בצערו בעפר, ועל כן אין זה פאר (ובדומה לזה מבאר הנימוקי יוסף במועד קטן בשם הראב"ד, שהיו נוהגים לתת אפר במקום התפילין, כאמור "לשום לאבלי ציון... לתת להם פאר תחת אפר"). התוספות (ד"ה שנאמר) מקשים על דבריו, מדוע אין ללמוד זאת מהאמור ליחזקאל בשעת אבלו "פארך חבוש עליך", ומשמע מכאן כי אנשים אחרים אינם צריכים ללבוש תפילין באבלותם. והם מביאים שני תירוצים: א. דווקא בתפילין פטרו את האבל אך לא בשאר המצוות, ואם היו לומדים זאת מיחזקאל, ניתן היה ללמוד בקל וחומר את פטורו גם בשאר המצוות, ועל כן נאמר הטעם שהאבל מתגולל בצערו (השר מקוצי; וכן הוא בתוספות בכתובות). ב. דווקא ביום הראשון שהאבל מתגולל בעפר הוא פטור, אך לא בשאר הימים.

בגמרא בסוכה (כה,ב) ובמועד קטן (טו,א) נאמר במפורש, כי אבל פטור מן התפילין על פי האמור ליחזקאל. בגמרא בסוכה מבואר, כי דווקא ביום הראשון הוא פטור, משום שישנו פסוק המלמד על כך "ואחריתה כיום מר". רש"י שם מבאר, כי עיקר המרירות היא ביום הראשון, ונראה כי דברים אלו מתאימים לתירוצם השני של התוספות ולא לתירוץ הראשון (וראה שם ברש"י, שהאבל אסור בתפילין, ואין זה רק פטור). הרשב"א בכתובות מבאר, כי דברי רש"י אינם טעם אחר מאשר האמור ביחזקאל, אלא שרש"י מבאר את טעם הפסוק.

במעיל שמואל על ברכות מסביר את הקל וחומר הנזכר בתוספות, שאם תפילין שהותרו לשאר אנשים נאסר ליחזקאל, על אחת כמה וכמה שאר המצוות, שאפילו ליחזקאל לא הותרו. אולם לכאורה לא ברורה הסברה לומר, שכל המצוות נאסרו ליחזקאל, שהרי בפשטות נאסר עליו דווקא מה שנאמר בפסוק (כד,יז), ולא דברים אחרים: הֵאָנֵק דֹּם מֵתִים אֵבֶל לֹא תַעֲשֶׂה פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ וּנְעָלֶיךָ תָּשִׂים בְּרַגְלֶיךָ וְלֹא תַעְטֶה עַל שָׂפָם וְלֶחֶם אֲנָשִׁים לֹא תֹאכֵל