הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור המושגים: "תנו רבנן"; "תניא"

ברכות י ע"א

תנו רבנן: ששה דברים עשה חזקיהו המלך, על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו. על שלשה הודו לו: גנז ספר רפואות - והודו לו, כתת נחש הנחשת - והודו לו, גירר עצמות אביו על מטה של חבלים - והודו לו. ועל שלשה לא הודו לו: סתם מי גיחון - ולא הודו לו, קצץ דלתות היכל ושגרם למלך אשור - ולא הודו לו, עבר ניסן בניסן - ולא הודו לו.
ומי לית ליה לחזקיהו: +שמות י"ב+ החדש הזה לכם ראש חדשים - זה ניסן ואין אחר ניסן? אלא, טעה בדשמואל; דאמר שמואל: אין מעברין את השנה ביום שלשים של אדר, הואיל וראוי לקובעו ניסן, סבר: הואיל וראוי לא אמרינן. 

 

1.
הגמרא מביאה ברייתא. ב"דקדוקי סופרים" [ובהערה ת] מגיה ל"כדתנן" [ולפניו היה כתוב "כדתניא"].

2.
לפי התיקון הקטע מובא כסיוע לקטע הקודם בגמרא, ואין כאן התחלה של נושא חדש.

3.
התיקון נועד להתאים לעובדה שזו משנה במסכת פסחים.

4.
נראה שבירושלמי מופיע כמימרא סתמית בגמרא ללא פתיחה של "תניא" או "תנן".

5.
קשה: הגמרא אומרת שחזקיהו "טעה בדשמואל". האם חזקיהו המלך ידע את דינו של שמואל האמורא שחי הרבה שנים אחריו? /

6.
ונראה לומר: בגלל הקושי האחרון לעיל, הגמרא קובעת שאמנם מדובר בברייתא שמעתיקה את המשנה בפסחים והיא [הברייתא ולא הגמרא] זו שמקשה על חזקיהו מהפסוק בספר שמות. ולעניין זה שחזקיהו ידע מדינו של שמואל ניתן לומר שנושא זה [של פרטי דין עיבור השנה] היה ידוע כבר במסורת קדומה [אלא שדין זה רשום על שמו של "שמואל" מסיבה כלשהי].