כיוון המיטה בין צפון לדרום / הרב הלל בן שלמה
ברכות ה ע"ב
בגמרא מסופר על אבא בנימין שהיה מקפיד על מיטתו שתהא נתונה בין צפון לדרום. לדברי רבי חמא ברבי חנינא, הנותן מטתו בין צפון לדרום זוכה לבנים זכרים, ורב נחמן בר יצחק מוסיף, שאשתו אינה מפלת נפלים. להבנת רש"י ותוספות, המדובר בשעת תשמיש, אבל הרמב"ם סובר שזהו חיוב גמור הנובע ממצות מורא מקדש (וראה בספרנו מורא מקדש פרק ב), ולא רק לאדם נשוי, ולדברי השו"ע נכון להחמיר כדבריו. ההבנה המקובלת בראשונים היא, שאין זה חיוב גמור, אלא רק דבר שטוב להקפיד עליו.
יש מהראשונים שהסבירו את המושגים בין צפון לדרום באופן מופשט. רבינו יונה מסביר, שהכוונה היא לתפילתו, שיתפלל שיהיו מוצלחים בתורה (כנגד המנורה שבדרום) ובפרנסה (כנגד השולחן שבצפון). לדברי הרמב"ן באגרת הקודש, הכוונה היא שישמש באמצע הלילה, כאשר מזגו ממוצע בין הקור והחום (וזה הכוונה בצפון ודרום). אמנם, רש"י מבאר כפשוטו שהכוונה היא לתת את המיטה בין צפון לדרום ראשה ומרגלותיה, וכן ההבנה המקובלת. יש מי שמבאר על פי הזוהר, שיש לתת את המיטה בין מזרח למערב (רמ"ע מפאנו), ועל פי זה יש מי שכתב שאין הדין נוהג מאחר שאי אפשר להכריע (ערוך השולחן), אולם לדברי הגר"א אף לפי הזוהר יש לתת את המיטה בין צפון לדרום כרש"י, וכך היא ההכרעה המקובלת (משנה ברורה).
