לימוד ומלאכה לפני התפילה / הרב הלל בן שלמה
ברכות ה ע"ב
אבא בנימין אומר, כי כל ימיו היה מצטער על תפילתו שתהיה סמוכה למיטתו. נראה להבין שהוא היה מקפיד על כך, אך אין חיוב בדבר, בדומה למימרא הסמוכה, לגבי כיוון מיטתו בין צפון לדרום, עליה מבואר שיש שכר טוב לעושה כן, ומשמע שאין הדבר אמור בתור חיוב (למרות שיש ראשונים החולקים).
רש"י (ד"ה סמוך) כותב: "כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל". התוספות (ד"ה אלא) מפרשים שהכוונה היא שלא היה עושה מלאכה, והם מביאים ראיה לכך שמותר ללמוד לפני התפילה, מהאמור על רב (להלן יד,ב) שהיה פעמים רבות מלמד קודם התפילה. גם הרמב"ם (תפילה ו,ד) פוסק שאסור לעשות מלאכה לפני התפילה, ואינו מזכיר שיש עניין שלא ללמוד לפני התפילה (ולשיטת הרמב"ם דברי אבא בנימין הם דין, ולא רק מידת חסידות, כמבואר לגבי נתינת המטה בין צפון לדרום).
השו"ע (או"ח פט,ו) פוסק שאפילו ללמוד אסור כשהגיע זמן התפילה, שמא ייטרד בגרסתו ויעבור הזמן. אבל אם הוא רגיל ללכת לבית הכנסת (ואינו מתפלל לבדו ללא מנין – משנה ברורה) הדבר מותר; וכן אם הוא מלמד לאחרים הדבר מותר, משום שזכות הרבים הוא דבר גדול, ואנו לא רוצים לבטלם מלימודם. על פי דברים אלו מובן כיצד רב יכול היה ללמד לאחרים.
