הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אמר רב... משמיה רב..."

ברכות ג ע"א

אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב: שלש משמרות הוי הלילה,.

1.
תולדותיו של רב יצחק בר שמואל בר מרתא: ["פרוייקט השו"ת" – כנראה מועתק מ"אטלס עץ חיים" !!!]

רב יצחק בר שמואל בר מרתא -
אמורא בבלי בדור השני - השלישי. אביו רב שמואל בר מרתא, היה בן דודו של רב.
רב יצחק היה תלמידו המובהק של רב (חולין ק"ו ע"ב – ולא מצאתי שם, וצריך להיות פסחים ק"ו ע"ב]). גם אביו רב שמואל בר מרתא קיבל מרב (פסחים קי"ג ע"ב). אחר פטירת רב, היה לתלמידו של רב הונא (כתובות כ"א ע"ב). ישב גם לפני רב כהנא ב' (נדה כ"ו ע"ב) ולפני רב נחמן (חולין ל"ה ע"א). ר' זירא היה תלמידו (חולין ל' ע"ב). כן קיבלו ממנו: ר' אבא (כתובות כ"א ע"ב) ורבה בר בר חנה (גיטין כ"ח ע"א).

אם רב יצחק בר שמואל היה תלמידו של "רב" מדוע הגמרא מנסחת "אמר רב יצחק בר שמואל משמיה דרב" ולא "אמר רב יצחק בר שמואל אמר רב", שמתאים יותר במימרא שאומר תלמיד בשם רבו [שזוהי הנחת יסוד אצל כל בעלי הכללים]. ואולי הוא אמנם היה תלמידו [המובהק] אבל את המימרא הספציפית הזאת הוא לא שמע מ"רב" [רבו] באופן מפורש אלא מתלמיד אחר של "רב" ואז מתאים הביטוי "משמיה" [לפי בעלי הכללים].

2.
או אפשר לומר: הביטוי "משמיה דרב..." בא ללמדנו שאותו תלמיד [ולא משנה באיזה דור היה חי] אימץ לעצמו את שיטת אותו חכם שאמר משמו!