אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה
ברכות ג ע"א
"למאי נפקא מינה - למיקרי קריאת שמע למאן דגני בבית אפל ולא ידע זמן קריאת שמע אימת, כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי".
וקשה, וכי יכול אדם לשמוע את אשת שכנו מספרת עם בעלה? וכי יכול הוא לדעת אמתי תינוקם יונק משדי אמו?
אלא במה דברים אמורים, בביתו הוא. והתינוק מתעורר ברעבונו ובוכה ומעיר את הוריו ואמו מיניקתו. מבקשת אז האשה לפתוח בשיחה עם בעלה. וחכמים אמרו: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה, בְּאִשְׁתּוֹ אָמְרוּ (מסכת אבות פרק א משנה ה). עוֹנֶהָ בעלה: עלי לקום עתה לקרא קריאת שמע ולהתפלל.
והיא חושדתו ומטיחה בו: רק להשתמט ממני אתה מבקש! וכי מנין לך כלל שהגיע זמן המקרא?
לא כי, הוא עוֹנֶה, אלא כך אמרו חכמים: "כיון דאשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק משדי אמו - ליקום וליקרי".
