דיוק וחידוש ברש"י

מסכת ברכות דף ג

עמוד א

רש"י ד"ה ישאג שאוג ישאג – הרי שלושה:
רש"י מדגיש שלשה שאגות אף שגם מעצם הפסוק יש משמעות משולשת, הראשון ה' ממרום ישאג השני ממעון קדשו יתן קולו והשלישי שאוג ישאג על נוהו.

רש"י ד"ה ושמר – והמתין וכו' עס"ה:
מדגיש רש"י והמתין (ויש גם גירסא שמופיע כך בגוף הגמרא ולא גרסינן) שהמשמעות היא לא שמירה ממש שא"כ היה ריב"ל יכול להיכנס לחורבה,
ויש שאכן מפרשים כך שמר מלשון שמירה ממש וכן הוא בשפת אמת ובספר חפץ ה' עכ"פ רש"י מסביר שהכוונה המתנה
וכאן מוסיף והולך רש"י ומביא ארבע מובאות ראיות לכך הראשון מלישנא דגמרא במסכת עבודה זרה שלא יאמר אדם לחברו שמור לי בצד עבודה זרה פלוני והכוונה שאדם לא יעשה ציון דרך מע"ז,
ולשון המשנה במסכת בבא קמא שמרה עומדת על פתח חצרה , ששם היה מעשה באדם שפרע ראש האישה בשוק וחייבו ר"ע לשלם לה ארבע מאות זוז, ואותו אדם רצה להוכיח שזאת אישה שפורעת את ראשה לעצמה בקלות וע"כ המתין לה ליד ביתה ושבר כד של שמן והיא פרעה את ראשה,
ולשון התורה ואביו שמר את הדבר שיעקב אבינו ממתין ומצפה (כמו שמוסיף רש"י עה"ת) מתי תתקיים הנבואה שבחלום ,
ולשון הנביא שומר אמונים שהקב"ה ממתין לאמונים המאמינים בו בגאולה השלימה אמן,
ומדוע רש"י מאריך בכל המובאות האלו ומדוע בסדר זה או שיכתוב מגמרא למשנה נביא ותורה או שיתחיל מתורה ואח"כ נביא משנה וגמרא,
וחשבתי למצוא כאן רמז ברש"י להמשך הגמרא שיש שלוש סיבות לא להיכנס לחורבה, חשד - מפולת -  ומזיקים, ושלושתם ירמזון לשלש עבירות חמורות, עבודה זרה -  גילוי עריות -  ושפיכות דמים, מפני מזיקין = זה הוא כוחות הטומאה הרומזים לעבודה זרה , חשד  = זה ירמוז לגילוי עריות, ומפולת = זה ירמוז לשפיכות דמים , וזה סידרם המקובל של שלוש עבירות אלו ע"ז גילוי עריות ושפכ"ד , ולפי סדר זה מביא רשי את המובאות, ראשונה ממסכת עבודה זרה, והשניה מפריעת ראש האישה שמרמז אביזרייהו דגילוי עריות, והשלישית מהתורה מחלומו של יוסף שאחיו רצו להורגו מפני חלום זה, וזה ירמוז לשפ"ד,
ולאחר אלו שמנינו שלשת הסיבות השליליות לכניסה לחורבה מצאנו ג"כ סיבה חיובית כמו שמסופר שזכה לשמוע בת קול "אוי לי שהחרבתי את ביתי וכו" וזה ירמוז בפסוק מהנביא שומר אמונים,
אבל פשוטו של רש"י הוא כך וגם מדוייק מאוד בלשונו בתחילת רש"י מסביר רשי ושמר = פי' והמתין , ומאחר שכאן בגמרא מופיע הלשון באריכות ושמר לי על הפתח מביא רש"י דוגמאות דומות בלשון זה וז"ל וכמו לא יאמר אדם לחברו שמר לי בצד ע"ז פלוני ובבא קמא (ו' החיבור הנופלת על לשון וכמו שבתחילת דבריו) שמרה עומדת על פתח וכו', ועכשיו חוזר רשי להביא ראיה מהתורה שמשמעות ושמר זה המתנה וז"ל וכן (לשון שונה מוכמו שבתחילה) ואביו שמר את הדבר , ומאחר שזה למעשה לשון חדשה שמופיע כאן צירוף של שמר עם המילה את ולא כלשון הגמרא מוסיף רש"י ראיה מהנביא שכתוב שם שומר אמונים ללא שום צירוף של מילת קישור והמשמעות היא המתנה.
 

עמוד ב

רש"י ד"ה מעולם לא עבר עלי חצות לילה בשינה – שקודם לכך הייתי עומד:
מכאן משמע שלא הכינור היה מעיר את דוד המלך ע"ה כי למעשה הוא היה ער כל הלילה ולומד אלא שבתחילה הלילה היה מתנמנם מפעם לפעם לפעם ולא יושן ממש ומחצות היה מתגבר כאר"י ועיין במהרש"א בסנהדרין דף ט"ז ע"א שמסביר כך את הגמרא ומסביר בזה את ההקשר עם מה שבאו ואמרו לו צרכי עמך ישראל מרובים עיי"ש.
וזה גם יסביר יותר שדוד המלך ע"ה ידע מתי חצות גם ללא הכינור דע"י כינור גם מרע"ה ואפי' איצטגניני פרעה יכלו לכאורה לדעת ויש לעיין.

רש"י ד"ה אין הבור מתמלא מחוליתו וכו' מבור כרוי וכו' לעניים שבנו וכו':
עיין בתוד"ה אין הבור שהקשה על רש"י שאינו דומה המשל וכו אבל אם נדייק ברש"י לא יקשה כלום דהם (חכמי ישראל) אמרו לעניים שבנו וגם הם לא היו עשירים, אלא ייצגו את כל עם ישראל ביחד ואמרו שכבר נתנו את כל מה שאפשר לתת לעניים וא"כ הבור הוא כבר כרוי ואי אפשר למלאות את החיסרון ע"י שימשיכו לחפור מאותו בור שזה כל העם ביחד ויש שהסבירו שלתוס היה גירסא אחרת ברש"י וע"כ הקשה ועיין עוד במפרשים.