הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "זו דברי רבי... אבל..."

נידה סג ע"ב

... אמר רב יהודה אמר שמואל: זו דברי ר"ג בר רבי שאמר משום רשב"ג, אבל חכמים אומרים: ראתה - אינה צריכה לא לשנות ולא לשלש. ואמרינן לך: לשנות אמרת לן, לשלש מיבעיא? ואמרת לן: לשנות - בוסתות, לשלש - בימים.
ונימא זו דברי רשב"ג! הא קמ"ל שמואל: דר"ג ברבי - כרשב"ג סבירא ליה
 
 1.
שמואל בא לחדש שרבן גמליאל בנו של "רבי" סובר כרשב"ג [סבו].

2.
תוספות מסכת נדה דף סג עמוד ב :

זו דברי רשב"ג אבל חכמים אומרים כו' - לכאורה משמע זו ולא סבירא ליה מדלא קאמר אבל רבי אומר
ואפילו את"ל הכי לא תקשי לקמן גבי דילוג דמוקמינן שמואל כרשב"ג דאליבא דמתניתין פליגי רב ושמואל
ולמאי דאמר מעיקרא הש"ס דפליגי בפלוגתא דרבי ורשב"ג צריך לומר זו וסבירא ליה כדמשני בפרק שור שנגח (ב"ק דף לז:).

ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד קכו לגבי הסבר דברי התוס', וב"שוטנשטיין", הערה 20, ש"חכמים" במשנתנו סוברים כ"רבי" [=רבי יהודה הנשיא] בברייתא שבסוגיה בהמשך. ויוצא ש"חכמים" פוסקים הלכה כ"רבי" נגד רשב"ג [אביו של "רבי"] במשנה ונגד רשב"ג בברייתא.

2.1
חשוב לציין, ש"רבי" עצמו כנראה כשכתב את המשנה הוא כתב "חכמים" כשהוא מתכוון למעשה לדעתו שלו – של "רבי"! [אולי כי אם היה כתוב "רבי" אולי הלכה היתה דווקא כאביו – רשב"ג, אבל כנגד "חכמים" – הלכה כחכמים.]

2.2
וראה שם, ב"ילקוט ביאורים" שמסביר שלפעמים הביטוי "זו דברי..." מלמד שדווקא האמורא [בסוגייתנו – שמואל] שפוסק כחכם שעליו הוא אומר זו דברי..." [בסוגייתנו – רשב"ג]. אבל רוב הראשונים לא סוברים כך, אלא, שמשמעות הביטוי "זו דברי... אבל..." - שאין הלכה כאותו חכם שעליו נאמר "זו דברי...".