הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "ותניא אידך"

נידה סג ע"א

ת"ר: הקדים שניים לראשונים, תני חדא: שניים - עלו לו, ראשונים - לא עלו לו.
ותניא אידך: ראשונים - עלו לו, שניים - לא עלו לו.
אמר אביי: אידי ואידי - שניים עלו לו, ולא ראשונים. ומאי ראשונים - ראשונים לכסדרן, ושניים להעברתן. 
 
1.
רש"י מסכת נדה דף סג עמוד א:

ותניא אידך כו' - וקשיין אהדדי.

רש"י מפרש את הביטוי "ותניא אידך" כפתיחה לציטוט ברייתא שניה שסותרת את הברייתא הראשונה.

2.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרנב:

תניא אידך. שיטת התלמוד היא למנקט הך לישנא היכא דקא מייתי ברייתא אחריתי לסיועי קמייתא
ומצאתי מחודש דקאמר תניא אידך היכא דברייתא בתרייתא פליגי אקמייתא בסוטה דף ט"ו ב' דקאמר תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וכו' ופי' רש"י פליגי אקמייתא וכו' עיין שם:

ה"יד מלאכי" אומר שמשמעות הביטוי "תניא אידך" היא סיוע מהברייתא לאחת הדעות.

2.1
כמו כן הוא מציין שלעיתים הביטוי הזה דווקא פותח ציטוט ברייתא שסותרת את הדעה שלפניה. וזהו המקרה בסוגייתנו [לפי רש"י – ולא נראה שיש פירוש אחר].

3.
אבל אפשר לומר פשוט יותר. ה"יד מלאכי" מדבר על הביטוי "תניא אידך", ואילו בסוגייתנו מדובר על הביטוי "ותניא אידך", ופשוט יותר לומר שגם אם "תניא אידך" פותח ברייתא שמובאת לסיוע, הרי ש"ותניא אידך" – פותח ברייתא להצגת סתירה לברייתא הראשונה – כבסוגייתנו.

4.
אולי נאמר ש"תניא אידך" הכוונה להכריע את ההלכה כאותה ברייתא. ואילו בסוגייתנו – לפי המסקנה - הגמרא מיישבת את הברייתא השניה שתתיישב לפי הברייתא הראשונה. ואולי זו המשמעות של הביטוי "ותניא אידך" – שיש ליישב את הברייתא השנייה לפי הברייתא הראשונה [לא מוכח שכך זה תמיד].