הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אמר רבי יוחנן משום רשב"י"

נידה סא ע"א

מאי שנא מעוג - דקמסתפי, ומאי שנא מסיחון דלא קמסתפי? א"ר יוחנן אר"ש בן יוחי: מתשובתו של אותו צדיק אתה יודע מה היה בלבו, אמר: שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו, שנאמר +בראשית י"ד+ ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, ואמר רבי יוחנן: זה עוג שפלט מדור המבול.

1.
הביטוי "אמר רבי יוחנן משום רשב"י" - 69 מופעים בש"ס, ואילו הביטוי בסוגייתנו "אמר רבי יוחנן אמר רשב"י" - מופע יחידאי בש"ס. רבי יוחנן לא הכיר את רשב"י אלא כנראה שמע את דברי רשב"י מפי אחד מתלמידי רשב"י שרבי יוחנן הכיר [אולי מדובר ברבי יהודה הנשיא או ברבי אלעזר - בנו של רשב"י].

2.
ובכל זאת, מדוע הגמרא מציינת שרבי יוחנן אמר משום רשב"י ולא ציינה במפורש את שם החכם שבאמת מסר לרבי יוחנן את דברי רשב"י? [זו שאלה עקרונית על כל מופע בש"ס של "אמר רב... משום רב..."], ובסוגייתנו התופעה מיוחדת מפני שמדובר על דברי אמורא שאומר בשמו של תנא - רשב"י. רבי יוחנן אמר גם משום רבי יהודה בר אילעי - 6 מופעים בש"ס. יש כמה מופעים בש"ס שרבי יוחנן אמר משמו של התנא "רבי שמעון ברבי יהוצדק".

3.
נראה לומר, שהכוונה היא שרבי יוחנן אימץ לעצמו את שיטתו של רשב"י באותן סוגיות שהנוסח בהם הוא "אמר רבי יוחנן משום רשב"י". בסוגייתנו, שהנוסח הוא "אמר רבי יוחנן אמר רשב"י" נראה לי להסביר שכאן רבי יוחנן אימץ לעצמו את שיטתו העקרונית-המיוחדת של רשב"י שבודקים את האדם לפי כוונתו ולא רק לפי מעשיו [וכנאמר בסוגייתנו "... מה היה בליבו..."].