סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין -בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם מותר ללמוד אצל ריח רע שאין לו עיקר

ברכות מג ע"ב


ת"ר הביאו לפניו שמן והדס ב"ש אומרים אוחז וכו' מברך על השמן ואח"כ מברך על ההדס וב"ה אומרים מברך על ההדס וכו'. ובתוס' כ' בזה"ל, שמן והדס, האי שמן להריח הוא, דאי להעביר הזוהמא הא אמרי' בפרק א"ד (לקמן נג.) דאין מברכין עליו, עכ"ל ע"ש. אולם לא כן ס"ל לרש"י, שכ' בזה"ל, שמן והדס, בסוף הסעודה, שמן לסוך ידיו להעביר זוהמת האוכלים, והדס להריח כמו שאמרנו, עכ"ל ע"ש. ודלא כתוס' דס"ל שאין מברכים ע"ז כלל. וכן יעוי' ברמב"ם בפ"ט דברכות ה"ח שסתם כתוס' ע"ש.

אולם ל"ק על רש"י מהגמ' דלקמן, דיעו"ש ברש"י דאזיל לשיטתיה בזה, דכ' שם בגמ' א"ר הונא בשמים של בית הכסא ושמן העשוי להעביר את הזוהמא אין מברכין עליו וכו', וכ' רש"י בזה"ל, אין מברכין עליו, בורא עצי בשמים, אלא בורא שמן ערב מברכים אם שמן של אפרסמון הוא וכו', עכ"ל ע"ש. וא"כ שפיר פירש"י הכא דאע"פ דהשמן קאתי להעביר "הזוהמא" אפ"ה מברכים ע"ז וכגון בשמן אפרסמון ב"ש ערב. אמנם יעו"ש בתוס' שהעתיק לרש"י שם דמיהו מברכים ע"ז ב"ש ערב, ולא פליג ע"ז תוס' כ"א הביאו לרש"י "בשתיקה" ע"ש. וצ"ע הא הו"ל לתוס' לחלוק על רש"י ולא לסתום כוותיה, וכשיטתיה הכא דס"ל שאין מברכים על שמן שבא להעביר הזוהמא. וליכא למימר דס"ל לתוס' הכא דדוקא ב"ע בשמים אין מברכים אולם ב"ש ערב מברכים ע"ז, דא"כ מ"ט הוצרך להעמיד דאיירי הכא בשמן שרוצה "להריח" ולא שרוצה להעביר הזוהמא עי"ז, הא י"ל דאיירי אף להעביר "הזוהמא" ומש"כ דמברכים ע"ז היינו ב"ש ערב. וע"כ דס"ל לתוס' דאין מברכין ע"ז כלל, וא"כ צ"ע מ"ט סתם כוותיה דרש"י ולא פליג עליה.

שו"ר שכן תמה המג"א. דיעוי' באו"ח (סי' ריז' ס"ב) שסתם השו"ע כתוס' הכא וכהרמב"ם שם דאין מברכים על בשמים של מתים ושל ביהכ"ס ולא על שמן העשוי להעביר את הזוהמא, דאין נעשה "להריח". וע"ז כ' המג"א (בסק"ה) בזה"ל, ואם שמן אפרסמון הוא מברך בורא שמן ערב [רש"י ותוס' דנ"ג.]. ונ"ל שיצא להם זה מדאי' (דף מג:) מברך על השמן וכו' וכמ"ש (סי' רטז' סי"א). אך צ"ע דהתוס' כתבו שם דמיירי להריח וכו', וצ"ל דמיירי שבשמו בעשבי בשמים דאם ברכותיהן שוות כדאי' בגמ', וא"כ מנ"ל דעל שמן אפרסמון מברכין כשעשוי להעביר הזוהמא וכו', עכ"ל יעו"ש. וכוונתו להק' כדכתבנו בס"ד, דלפי"ד תוס' לקמן דמ"מ מברכים על כה"ג ב"ש ערב א"כ מהו שכ' הכא דאיירי דוקא בשמן "להריח". וכ"כ לבאר במחה"ש.

ומש"כ אח"כ המג"א דצ"ל דמיירי שבישמו בעשבי בשמים וכו', נר' דאינו יישוב על קושייתו כ"א לפרש הברייתא הכא דכ' דשמן והדס מברך על ההדס תחילה ואח"כ על השמן לפי"ד בית הלל, דע"כ דאיירי שבישמו "בעשבי" בשמים ולא "בעצי" בשמים לפי"ד תוס', דאל"כ לא היו מקדימים הברכה על ההדס כ"א על השמן, וכן יעוי' במחצה"ש בזה. אך אינו מיישב הקו'. וכן יעוי' במשנ"ב שם (ס"ק יא') דפסק כהמג"א דאין נפק"מ בין שמן סתם לשמן אפרסמון דחשיבא, ובכל ענין אין מברך עליהם שום ברכה כיון שלא באו אלא לסלק הזוהמא, עכ"ד ע"ש. וע"ש בשה"צ (אות כ') שכ' דכן משמע מסתימת כל הפוסקים, ודלא כרש"י. וא"כ עדיין צ"ע בתוס'.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר