סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם מותר להיפנות עם תפילין של יד ואם צריך לברך ע"ז אח"כ

ברכות כג ע"א


ת"ר הנכנס לביהכ"ס חולץ תפיליו בריחוק ד' אמות ונכנס וכו'. והנה יעוי' במשנ"ב בה' תפילין (סי' כה' סקמ"ז) ובביה"ל שם דהביא לדכ' הב"ח והט"ז והגר"א ועוד דהנכנס לביהכ"ס כשיוצא צריך לברך ע"ז דהא אין רשאי להכנס בהם לשם ואידחי ליה שעתיה, ודלא כהמג"א דמסתפק בזה אם צריך לברך ע"ז. ומשמע דמברך גם על תש"י וגם על תש"ר מדסתמו בזה.

אולם צ"ע, דהניחא על תש"ר אכן לכו"ע אסור להכנס בזה לביהכ"ס וכמבואר בפ"ו דשבת (סא., סב.) יעו"ש וא"כ שפיר "אידחי ליה שעתיה", אולם ת"ש יד הדבר שנוי בפלוגתא אם צריך לחולצם לפני שנכנס לביהכ"ס או לא, דיעו"ש בשבת (סא.) בתוד"ה דלמא שכ' להדיא דלא צריך לחלוץ לתש"י אלא לתש"ר מפני השי"ן שעליו, וכ"כ התוי"ט במעדני יו"ט בפ"ג דברכות (באות צ') להלכה דאי"צ לחלוץ לתש"י יעו"ש, וה"נ מבואר ברשב"א בשבת (סא.) שכ' [בשם תוס'] דנפק"מ לתש"י דהואיל ומחופות עור מותר ליכנס עמו לביהכ"ס ורק בתש"ר אסור משום השי"ן שעליו יעו"ש, וכן נראה דס"ל לרש"י הכי, דיעו"ש בשבת דכ' דלא יצא בשבת עם תפילין דילמא אתי לאתויי ברה"ר, ופירש"י דשקיל להו מרישא אם בא ליפנות וכו' עכ"ל ע"ש, ומדוייק דרק מהראש צריך לחלוץ לפני ביהכ"ס אך מהיד אי"צ, וכן יעו"ש לעיל בפ"ק (י.) דכ' דבמרחץ מקום שבני אדם עומדים ערומים חולץ התפילין וכו', ופירש"י מראשו, ואין צ"ל שאם אוחזן אסור להניחן שם בראשו אלא יוצא לחיצון ומניחן עכ"ל יעו"ש, ומדוייק להדיא כנ"ל דהאיסור ליכנס רק בתש"ר והיינו טעמא מחמת השי"ן שעליו אך בתש"י מותר.

וה"נ מדוייק ברש"י הכא בפ"ג דברכות (כג.) דכ' איבעיא להו מהו שיכנס אדם בתפילין לביהכ"ס קבוע וכו', ופירש"י כשהן בראשו קאמר עכ"ל, ומבואר דדוקא בשל ראש אסור ולא בשל יד. וכן מדוייק ברד"ה חולץ ונפנה וכו' שכ' בזה"ל, אלא שצריך לחלצו בריחוק ד' אמות בזמן שהם בראשו הם בגלוי וגנאי הדבר, עכ"ל יעו"ש, וא"כ מבואר ברש"י כנ"ל. ושו"ר במהר"צ חיות בברכות שם דדייק כן דלכאו' ס"ל לרש"י כתוס' בשבת שם דרק בשל ראש אסור, ע"ש. וה"נ יל"ד בתוס' בברכות שם (כג:) שכתבו דאסור לפנות בגדולים והתפילין בראשו וכו' עכ"ל דמשמע דרק בזה אסור אך בשל יד מותר. וכן יעוי' בתוס' במנחות (לה:) בד"ה ואלו דהביאו דהר"ר יעקב דאורליינש מסופק אם צריך לחלוץ תש"י כשנכנס לביהכ"ס, דשמא כיון דמחופות עור לא צריך, דלא אסרו אלא תש"ר שכתוב שי"ן בעור עכ"ל ע"ש, ויעוי' בסי' מג' ס"א בבה"ט דהביא לתשובות בית יעקב (סי' קע') דכ' שרק לתש"ר צריך לחלוץ ולא לתש"י, וכן הביא לספיקת הרי"מ בתוס' במנחות שם [ואישתמיטתיה לתוס' בשבת ולתיו"ט בברכות שכ' להדיא דאי"צ לחלוץ לשל יד] ע"ש.

וא"כ יש לתמוה טובא על המ"ב והני אחרונים שסתמו לברך על התפילין כשיוצא מביהכ"ס ואף כשעשה קטנים הא כלל הוא בידינו דספק ברכות להקל, ואע"פ דפסק המ"ב (בסי' מג') שם כהמג"א והפמ"ג והיד אהרן דאף תש"י צריך לחלוץ לביהכ"ס, מ"מ הא איכא לשיטת רש"י, ותוס', והרשב"א, והתוי"ט, והבית יעקב, והא"ר [והובא הא"ר בשה"צ והבה"ט שם] דס"ל שאי"צ לחלוץ של יד א"כ נראה דודאי לא ימלט מסב"ל דהא לכל הני ראשונים לא אידחי ליה שעתיה אז וא"כ אי"צ לברך ע"ז, וא"כ אע"פ דמחמיר המשנ"ב לחלוץ אף לתש"י מ"מ לענין ברכה אין לברך מדין סב"ל ואדרבה זהו חומרתו שלא יתפס באיסור דאורייתא דלא תשא [דלרמב"ם והמג"א והב"י והברכ"י הוי איסור מה"ת] וכש"כ השה"צ (בסי' רטו') ע"ש, וצ"ע. ומו"ר מרן הגרח"ק שליט"א הסכים עמי שאכן לא יברך על תש"י אלא על של ראש. וצ"ע במ"ב בזה.

ובגמ' בשבת שם (סב.) אכן משמע דאסור ליכנס רק בתש"ר, דכ' דקמיע כיון דמחופה בעור מותר ליכנס עימו לביהכ"ס ואין זה גנות, ומקשה הגמ' והרי תפילין דמחופה עור ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפילין ברחוק ד' אמות ונכנס, התם משום שי"ן, ופירש"י חולץ תפילין, ואע"ג דמכוסה עור שהד' אגרות שהפרשיות כתובות בהן תחובות בדפוסין של עור. התם משום שי"ן, שעשויה מעור החיצון עצמו וכו' עכ"ל ע"ש, ומשמע להדיא בגמ' דדוקא בתש"ר אסור ליכנס מה"ט אך בתש"י דמחופה עור אכן מותר ליכנס, ודו"ק היטב. וא"כ צ"ע במ"ב (בסי' מג') דתפס להני אחרונים דצריך לחלוץ לתש"י הא בתוס' וברשב"א וברש"י ובתוי"ט מבואר להדיא דאי"צ לחולצו, וצ"ע בזה.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר