מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
אם נשים פטורות מתפילין מדהוי מ"ע שהז"ג או מדהוקש לת"ת
ברכות כ ע"ב
במשנה, נשים וכו', והכי קי"ל ברמב"ם, ובטושו"ע או"ח (סימן לח ס"א), ויעו"ש בב"י ובב"ח שכתבו בזה"ל, ונשים ועבדים פטורים, משנה בפרק מי שמתו (כ.), ויהיב טעמא בגמ' משום דהוי מ"ע שהז"ג וכו' עכ"ל ע"ש.
אמנם לענ"ד לא אשכחן כן בגמ' הכא, דהנה ז"ל הגמ' ק"ש פשיטא [דנשים פטורות] מ"ע שהז"ג הוא וכל מ"ע שהז"ג נשים פטורות, מהו דתימא הואיל ואית בה מלכות שמים קמ"ל. ומן התפילין, פשיטא [שפטורות], מהו דתימא הואיל ואתקש למזוזה קמ"ל עכ"ל הגמ'. והרי לך שרק גבי ק"ש אמרי' בגמ' דפטורות מחמת דהוי מ"ע שהז"ג אך גבי תפילין לא אמרי' דהפטור מחמת דהוי מ"ע שהז"ג.
אולם לכאורה מש"כ ד"פשיטא" שפטורות מזה היינו מדהוי ז"ג, אמנם נבאר בס"ד שאינו כן. דהנה יעו"ש ברש"י שכ' דק"ש ותפילין נשים פטורות מזה מדהוי מ"ע שהז"ג. וכ"כ רע"ב שם, והמאירי, ובפי' הרשב"ץ. ויעו"ש בתוספות רעק"א במשניות שהעיר על רע"ב בזה"ל, הלשון אינו מדוקדק, דהא יסוד הדין במ"ע שהז"ג דפטורות ילפינן מתפילין דהוקשה כל התורה לתפילין וא"כ לא שייך טעם זה לפטרן מתפילין אלא דבתפילין פטורות מהיקשא לת"ת, ובתר הכי ילפי' כל התורה מתפילין לפוטרם ממ"ע שהז"ג עכ"ל. וא"כ ע"כ דמה שהק' הגמ' ד"פשיטא" וכו' אינו מדהוי מ"ע שהז"ג אלא דמהוקש לת"ת ע"כ דפטורות, וע"ז תי' הגמ' דסד"א שנקישו למזוזה ויתחייבו בתפילין. וכן יעו"ש בתיו"ט שכ' דטעמא דפטורות מתפילין דאיתקש לת"ת, וכן ע"ש בצל"ח בזה.
וא"כ יש לתמוה בדכ' הב"י והב"ח דבגמ' יהיב טעמא דפטורות מדהוי מ"ע שהז"ג, והא לא הוזכר האי טעמא בגמ' אלא גבי ק"ש ולא בתפילין דבתפילין פטורות מטעם אחר כנ"ל, וצע"ג.
ויעו"ש בתוספות אנשי שם שכ' ליישב קו' רעק"א בזה"ל ולא זכיתי להבין דבריו, דבפירוש איתא בקידושין דאפי' מאן דס"ל דתפילין הוה מ"ע שלא הז"ג מודה דנשים פטורות מכל מ"ע שהז"ג, מדהו"ל מצה שמחה והקהל ג' כתובים הבאים כאחד, וא"כ למסקנא זו שפיר פריך פשיטא דלמאן דס"ל דהוי מ"ע שהז"ג נילף גם תפילין מהתם וצ"ע עכ"ל. אולם אין זו השגה כלל, דהא אדרבה בגמ' שם מבואר דדוקא לר' יהודה דס"ל דתפילין הוי מ"ע שלא הז"ג למדים דפטורות מכל מצ"ע שהז"ג ממצה ושמחה והקהל אך למ"ד וכדקי"ל דתפילין הוי זמ"ג אכן נלמד מההיקש לת"ת ולא ממצה וכו', וא"כ שפיר קא מקשה רעק"א, ודו"ק.
והגרד"מ שליט"א אמר לי, דע"כ דבדכ' בגמ' ד"פשיטא" דפטורות מזה מדהוי מ"ע שהז"ג ולא מדהוקש לת"ת, דבדהוקש לת"ת אינו פשיטא כ"כ שפטורות דאינו דבר ידוע כ"כ ומשא"כ מדהוי מ"ע שהז"ג הוי פשיטא שכן כלל גדול הוא בתורה ומשנה היא בפ"ק דקידושין דכל מ"ע שהז"ג נשים פטורות וע"כ שאף פטורות מתפילין דאכתי הוי מ"ע שהז"ג ולא יגרע מכל מ"ע שהז"ג שפטורות מזה וזהו דהק' הגמ' פשיטא דמה הוצרך לכ' לזה במשנה דעכ"פ לא יגרע מהנ"ל עכ"ד. וכן מצאתי בצל"ח שכתב עד"ז יעו"ש. אולם אין זה מספיק, ועדיין קשה בב"י ובב"ח שכ' דבגמ' יהיב טעמא דפטורות מדהוי מ"ע שהז"ג, דהא בגמ' לא כ' דהטעם שפטורות מתפילין משום דהוי מ"ע שהז"ג. ואפי' את"ל דזהו כוונת הגמ' ב"פשיטא" מ"מ לא כ' דהטעם שפטורות מדהוי זמ"ג אלא דעכ"פ לא יגרע מכל מ"ע שהז"ג דפטורות דע"כ שאף פטורות מתפילין אך טעם הפטור אינו אלא מדהוקש לת"ת, וצע"ג בזה, ודו"ק היטב.
והנה יעוי' בריטב"א בברכות שם שכ' בזה"ל, ה"ג מ"ש ק"ש ותפילין [שפטורות מזה], משום דהו"ל מ"ע שהז"ג עכ"ל, וכן יעו"ש ברשב"א שכ' דיש נוסחאות אחרות דלא גרסי ל"פשיטא" אלא ה"ג מ"ש ק"ש ותפילין, ומשני מ"ע שהז"ג הם וכו' וזו גירסא נכונה עכ"ד יעו"ש, וכן נר' ברי"ף וברא"ש שגרסו כן יעו"ש, וא"כ עפי"ז אתי שפיר הב"י והב"ח שכ' דבגמ' יהיב טעמא וכו', די"ל דהיה להם בגמ' כגי' הרשב"א ועוד, ולק"מ. וכן י"ל דאף המאירי ג' כן, אך ברש"י וברע"ב נר' דלא ג' כן, דהא גרסו מהו דתימא נקיש תפילין למזוזה קמ"ל, וברשב"א משמע דמאן דגרס להא לא גרס להא דהוי מ"ע שהז"ג. אך שמא אכן ג' לזה בגמ' וא"כ ל"ק קו' רעק"א והצל"ח, דלשונם אכן מדוקדק.
אך גופא יל"ע בגמ', דמה צריך לטעם דפטורות מזה מדהוי מ"ע שהז"ג והא תיפ"ל מדהוקש לת"ת. וא"ת דלית ליה לגמ' שם להאי הקישא א"כ מנין ידעי' דפטורות מכל מ"ע שהז"ג, ושמא ס"ל כר' יהודה בקידושין שם דלמדים זה מדהוי מצה שמחה והקהל ג' כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים ודוקא בזה חייבות ולא בשאר מ"ע שהז"ג. ואע"פ שבגמ' שם משמע דדוקא לר"י דס"ל דתפילין הוי מ"ע שלא הזמ"ג ולכן לית ליה להיקש לת"ת אלא לומדו ממצה וכו' אך למאן דס"ל דהוי מ"ע שהז"ג אית ליה להיקש לת"ת ומזה פוטר לנשים מכל מ"ע שהז"ג, מ"מ צ"ל דהגמ' הכא [לגי' הרשב"א ועוד] ס"ל כר' יהודה שם בזה דהפטור דמ"ע שהז"ג ממצה וכו', ואף תפילין בכלל זה. [וע"ש בפנ"י בזה], והכל אתי שפיר בס"ד.
