מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
מ"ט נשים פטורות מתפילין ואם אף אסורות בזה או רק פטורות
ברכות כ ע"א
במשנה נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש ומן התפילין וכו'. ויעוי' ב"כל בו" (סימן כא') שכ' בשם הר"מ [והובא בב"י באו"ח (סי' לח' ס"ג) ע"ש] דאפי' אם רצו הנשים להניח תפילין אין שומעין להם מפני שאינן יודעות לשמור עצמן בנקיות יעו"ש. והכי קי"ל ברמ"א שם, וע"ש במשנ"ב. אולם בשו"ע כ' מרן רק שפטורות מתפילין ולא שאף אסורות בהנחתן ושצריך "למחות" בידם, וע"כ דס"ל דהוי פלוגתא דהראשונים, וס"ל דלא קי"ל כהר"מ הנ"ל בזה שצריך למחות ביד הנשים ע"ז, אלא קי"ל כ"אורחות חיים" דהביא בב"י שם דרק "פטורות" מזה. ומשא"כ הרמ"א ס"ל דקי"ל כהר"מ ש"אסורות" בזה.
ויעו"ש עוד בב"י דהביא לאורחות חיים (ה' תפילין סי' ג') דהקשה על הר"מ הנ"ל מדאמרי' בעירובין (צו.) דמיכל בת שאול היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים. ותי' הב"י די"ל דהר"מ ס"ל כהפסיקתא רבתי [שהובא בתוס' שם] דאכן מיחו בה חכמים עכ"ד יעו"ש. וכן יעו"ש בבי' הגר"א בזה. ומשמע מהאוח"י דאכן ליכא איסור לאשה להניח תפילין ולא חיישי' להפחה. וה"נ משמע מרש"י דס"ל כן, דיעוי' ברש"י הכא במשנה דכ' נשים ועבדים וקטנים פטורים מק"ש ומן התפילין וכו', ופירש"י ומן התפילין, משום דסתם קטן אינו יודע לשמור גופו שלא יפיח בהן עכ"ל, ומדכ' לזה רק על קטן ולא כתבו אף על אשה דגם אצלה חיישי' לזה משמע שרק בקטן כן ולא באשה, וכהאוח"י, ודו"ק.
אולם נראה דכלל לא מוכח, דהא יעו"ש ברד"ה נשים וכו' שכ' פטורים מק"ש, שהיא מ"ע שהז"ג וכו' ותפילין נמי מ"ע שהז"ג וכו' עכ"ל. ועוד כ' בד"ה קטנים, אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק"ש, לפי שאינו מצוי תמיד כשמגיע זמן ק"ש עכ"ל. [ומשמע שאף אימו פטורה מלחנכו ואע"פ שמצויה אצלו בזמן ק"ש, ויל"ע ממש"כ רש"י ברפ"ק דחגיגה (ב.) בד"ה אי זהו ע"ש, ואכמ"ל] וא"כ י"ל דלכן כ' רש"י רק גבי קטן דחיישי' שיבוא להפחה ולא לאשה, דאשה שפטורה מתפילין היינו טעמא דהוי מצ"ע שהז"ג ואי"צ לטעם שלא יודעת לשמור גופה, אך בקטן בעינן טעם אמאי לא הטילו על אביו לחנכו במצוה זו כשאר כל המצות וע"ז כ' רש"י מדלא זהירים מהפחה, אך איה"נ אפשר דס"ל לרש"י דגם באשה יש לחשש זה אך אי"צ לזה דתיפ"ל דהוי זמ"ג. אך גופא יל"ע מה הוצרך רש"י לפ' דהא דפטורות מזה מדהוי מ"ע שהז"ג והא תיפ"ל מדאינם זהירות מנקיות וכבקטן, וי"ל דאגב דפירש"י גבי ק"ש דפטורות מזה מדהוי מ"ע שהז"ג [וכבגמ' שם] דאף פי' דה"ט דתפילין, ופ'. שו"ר שכן הק' העולת תמיד והובא במג"א שם (סק"ג) ובמחצה"ש דתיפ"ל שפטורות מדאינן זהירות וכו' יעו"ש, אך פ' י"ל כש"כ.
ובעצם קו' האוח"י י"ל, דכיון דהחשש מהפחה א"כ באשה שיכולה להזהר מזה תוכל להניחם דיודעת בנפשה שתוכל להזהר מזה. אולם האנשים צריכים למחות בה שכן אינם יודעים שאכן יכולה להזהר בזה וכיון דמן הסתם אינם נזהרות בזה יש למחות בכל אשה שמנחתם. אמנם באשה גדולה ומפורסמת בצדקותה ומע"ט נראה שאי"צ למחות בה דיש להעמידה על צדקותה וע"כ דאם מנחתם דיכולה להזהר בזה, ולכן לא מיחו במיכל בת שאול שכן היתה מפורסמת כאשה גדולה וצדקנית, וע"כ שיודעת להזהר מהפחה, והא גופא קמ"ל בגמ' בעירובין שם דאשה שיכולה להזהר מזה יכולה להניחם ואף אין מוחין בה כשמפורסמת כמיכל בת שאול. ודו"ק בזה. ואפשר דדוקא בזמן הגמ' אשה שיכלה להזהר בזה יכלה להניחם אך בדורות שאח"כ אסרוהו לכל הנשים שלא יבואו ללמוד ממנה שאר הנשים שאינם זהירות בזה, דלא מצאתי בפוסקים חילוק בזה. ועכ"פ הר"מ והכל בו אתי שפיר, די"ל דאף לבבבלי ס"ל שמוחים בהם, וכהפסיקתא רבתי, ומיכל ב"ש שאני. [אך הפסיקתא דס"ל שמיחו במיכל ס"ל שאף בצדקנית מוחים ע"ז].
שו"ר שכ"כ המהרש"ל ליישב להר"מ ביש"ש בקידושין פ"ק (סי' סד') יעו"ש, והובא בברכ"י באו"ח שם (ס"א) [ועש"ע בברכ"י לקמן (בסי' תקפט') בזה], וכ"כ ליישב בערה"ש שם, וכ"כ הגרח"ק שליט"א לתרץ במס' תפילין (מ"ד אות י') ד"ה מיכל בת שאול ע"ש, ושמחתי שכיוונתי לרוחב דעתם.
