סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטויים: "זאת אומרת"; "הלכה כסתם משנה"

נידה נו ע"ב


מתני'. כל הכתמין הבאין מרקם - טהורין, רבי יהודה מטמא, מפני שהם גרים וטועין. הבאין מבין העובדי כוכבים - טהורין. מבין ישראל ומבין הכותים - רבי מאיר מטמא, וחכמים מטהרים, מפני שלא נחשדו על כתמיהן:
גמ'. קפסיק ותני, אפילו מתרמוד.
א"ר יוחנן, זאת אומרת: מקבלין גרים מתרמוד.
איני, והא רבי יוחנן וסביא דאמרי תרוייהו: אין מקבלין גרים מתרמוד! וכי תימא זאת - ולא סבירא ליה, והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה!
אמוראי נינהו, ואליבא דרבי יו
חנן. 

1.
רבי יוחנן מסיק מסקנה ממשנתנו. דבריו נפתחים בביטוי "זאת אומרת", והגמרא מקשה סתירה מדברי רבי יוחנן עצמו. ובשלב ביניים הגמרא מנסה לומר שיתכן לומר שרבי יוחנן אמנם מסיק מהמשנה דין אבל הוא עצמו לא סבור כך. ועל כך דוחה הגמרא: הרי משנתנו היא "סתם משנה" [לא מוזכר בה שם חכם] ורבי יוחנן קבע בעצמו כלל "הלכה כסתם משנה" אז כיצד יכול הוא עצמו לפסוק בניגוד למשתמע ממשנתנו.


2.
לגבי הביטוי "זאת אומרת" יוצא מסוגייתנו שהכוונה היא שאותו אמורא שאומר את הביטוי הנ"ל דווקא לא פוסק כאותו מקור במשנה/ברייתא ["ולא סבירא ליה"], שהרי בסוגייתנו הגמרא שוללת אפשרות זו רק בגלל הכלל של "הלכה כסתם משנה"!

2.1
אבל גם משמע שכעיקרון, אמורא שמסיק "זאת אומרת" כך הוא סובר להלכה [אלא אם הוא עצמו ממשיך להתלבט במסקנה המשתמעת מה"זאת אומרת" - שלא כבסוגייתנו], אלא שכאן יש עניין מיוחד בגלל ה"סתירה" בשיטת רבי יוחנן עצמו.

2.2
כמו כן משמע מסוגייתנו, שהאמורא עצמו אומר את הביטוי "זאת אומרת", ולא "עורך הגמרא".

3.
במשנתנו הרי יש מחלוקת במשנה והמשנה איננה "סתם משנה", אלא הכוונה היא, שהבבא האמצעית: "הבאין מבין העובדי כוכבים טהורים" נחשבת "סתם משנה". מסקנה: גם חלק ממשנה שעוסקת בעניין מסויים ואין בו מחלוקת מוגדר כ"סתם משנה". [גם במשניות "זכר חנוך" וגם ב"פרוייטק השו"ת" המשנה מופיעה בצורתה כבסוגייתנו, זאת אומרת שהבבא האמצעית איננה ממש משנה שלמה בפני עצמה].

4.
הגמרא לא מקשה כיצד רבי יוחנן [כמוא ב"דאמרי תרוייהו"] חולק על משנתנו, ומשמע מהגמרא שהקושי הוא בכך, שרבי יוחנן סותר את הכלל שקבע בעצמו, שהלכה כסתם משנה! וראה אצל הפרשנים המובאים ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד שכו.

5.
ואולי ניתן לומר שלעניין זה רבי יוחנן נחשב כ"תנא" ויכול לחלוק על תנאים.

6.
או אולי לרבי יוחנן היתה מסורת אחרת [מתנאים אחרים ולאו דווקא כתנא "רמי בר יחזקאל" שמביא תוס' ויש על כך דיון באחרונים, שם, ב"ילקט ביאורים"].

7.
את הסתירה בין דברי רבי יוחנן [מצד אחד – הלכה כמשנתנו כי "הלכה כסתם משנה", ומצד שני – רבי יוחנן עצמו אמר הלכה "הפוכה"]  הגמרא מיישבת, שבאמת יש מחלוקת אודות הקביעה של "הלכה כסתם משנה"- "אמוראי נינהו ואליבא דרבי יוחנן" - 4 מופעים בש"ס, כולל המופע בסוגיה המקבילה לסוגייתו - מסכת יבמות דף טז.

7.1
בפשטות, הכוונה היא, שהחכם שסובר שרבי יוחנן אמר את הכלל "הלכה כסתם משנה" הוא סובר גם שרבי יוחנן לא אמר את ההלכה ה"הפוכה" שהביאה הגמרא - שאין מקבלים גרים מתרמוד.

7.2
ולדעת תנא זה רבי יוחנן סובר שהלכה כסתם משנה רק כאשר רבי יוחנן אמר זאת במפורש על משנה מסויימת!

7.3
לפי מסקנה זו ברור שיש אמורא שסובר שרבי יוחנן לא אמר את הכלל – באופן כללי - ש"הלכה כסתם משנה".

7.4
לכאורה, משמע מאחד האחרונים, אפילו חידוש גדול יותר, שיש אמורא שסובר שרבי יוחנן סובר שאין הלכה כסתם משנה [ולא רק" שלא סובר שבאופן חיובי אומרים הלכה כסתם משנה], ולכן יכול רבי יוחנן לפסוק שלא כמשנתנו ["ילקוט ביאורים", שם, לפי ה"ערוך לנר"].

8.
לגבי סיכום הנושא של "סתם משנה", ראה "אנציקלופדיה תלמודית" כרך ט, ערך "הלכה כסתם משנה".

9.
נביא את הקדמת הרמב"ם למשנה :

ודע שכל מקום שנחלקו בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל, זולתי בענינים מסויימים הלכה כבית שמאי, ובאותם ההלכות בלבד אומר לך כשאבארם הלכה כבית שמאי.
וכן כל סתם משנה שאין בה מחלוקת ההלכה כדברי המשנה, זולתי במקרים בודדים, ובאותם המקרים אומר לך שזה הסתם דחוי ואינה הלכה. אבל שאר המחלוקות לא אצריכך לחשוב עליהם, אלא אומר לך הלכה כמי, ואפילו יחיד ורבים אומר לך הלכה כחכמים. ...

מעניין שהרמב"ם משווה בין שני עקרונות הלכתיים: הלכה כבית הלל והלכה כסתם משנה. ובשניהם אומר הרמב"ם שהוא יסביר את אותם מקומות שבהם שני כללים אלה לא תקפים.

9.1
משמע לכאורה מהרמב"ם, שלא תלוי בדברי רבי יוחנן ש"הלכה כסתם משנה".

9.2
ונראה לחדש: לפי הרמב"ם, כשהגמרא אומרת "והאמר רבי יוחנן הלכה כסתם משנה" הכוונה היא להקשות מדברי רבי יהודה הנשיא עצמו שהוא קבע שהלכה כסתם משנה, ורבי יוחנן הוא זה שגילה מה סובר רבי יהודה הנשיא, אבל יתכן שלפעמים רבי יוחנן עצמו רשאי לחלוק על כלל זה כמו שהאמוראים מכריעים במחלוקות שבמשנה.

9.2.1
ולפי זה מסקנת הגמרא בסוגייתנו יכולה להיות כך: אמורא אחד סובר שרבי יוחנן מקבל במשנתנו את הכרעת רבי יהודה הנשיא שהלכה כסתם משנה, ואמורא אחר אומר שרבי יוחנן אמנם יודע שכך פסק רבי יהודה הנשיא, אבל רבי יוחנן עצמו במשנתנו זו לא מקבל את ההכרעה הזו, ומסיבה כלשהי הוא חולק על רבי יהודה הנשיא [שהיה גם רבו של רבי יוחנן].

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר