הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "אמר רב... משום רב..."

נידה נו ע"א

ואיפוך אנא!
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: דומיא דרוק, מה רוק - שמתעגל ויוצא, אף כל - שמתעגל ויוצא, יצא דם - שאין מתעגל ויוצא. והרי חלב שבאשה, שמתעגל ויוצא,
ואמר מר חלב שבאשה - מטמא טומאת משקין, טומאת משקין - אין, אבל לא טומאה חמורה!
אלא אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: דומיא דרוק, מה רוק - מתעגל ויוצא וחוזר ונבלע, אף כל - מתעגל ויוצא וחוזר ונבלע, יצא דם - שאינו מתעגל ויוצא, יצא חלב שבאשה - שאע"פ שמתעגל ויוצא, אינו חוזר ונבלע. ונילף מזובו: מה זובו שאין מתעגל ויוצא - מטמא, אף כל!
אמר רבא: מזובו ליכא למילף - שכן גורם טומאה לאחרים.

1.
הגמרא הקשתה קושיה על צורת הלימוד מהפסוקים - מהמילה "זאת" - האם נלמד לרבות דם מפיו או למעט מי רגלים שאינם מטמאים.

2.
על זה ענה רבי יוחנן. ועל תרוצו הגמרא מקשה, ולכן הגמרא מביאה הסבר אחר של רבי יוחנן.

3.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמוד שיא, שמביא פרשן ששואל כיצד יתכן שרבי יוחנן אומר בשם רשב"י הסבר אחר כמענה לקושיית הגמרא, הרי רשב"י עצמו לא שמע את קושיית הגמרא.

4.
והוא מסביר כך: רבי יוחנן עצמו לא השתתף בדיון בסוגייתנו, אלא חכמי בית המגרש הם אלה שאמרו משמו.

5.
כנראה שכוונתו היא כך: בבית המדרש ידעו שרבי יוחנן אמר "משהו" בשם רשב"י בהקשר לקושיית הגמרא בנושא שבסוגייתנו, וכנראה שגירסת דברי רבי יוחנן לא היתה ברורה להם [לחכמי בית המדרש שדנו בסוגיה], ובתחילה חשבו שאמר כך... ואחר כך – למסקנה – החליטו שכנראה רבי יוחנן אמר בשם רשב"י אחרת...

6.
ונראה שניתן לומר כמעט את אותו "רעיון" גם אם נאמר שרבי יוחנן עצמו השתתף בדיון בסוגייתנו: בתחילה הוא "חשב" שרשב"י אמר כך..., ולאחר קושית הגמרא רבי יוחנן "נזכר" שרשב"י אמר באמת באופן שונה...

7.
ואולי לפי הנ"ל נוכל לומר שמשמעות הביטוי "משום" [אמר רבי יוחנן משום רשב"י] היא: לא ציטוט מדוייק אלא "בערך", כי לא שמע ממנו באופן ישיר, אלא מפי חכם שחי בין שתי התקופות.