סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור הביטוי: "לשון אחרון"

נידה נה ע"א


הא איתמר עלה. אמר עולא: דבר תורה - עור אדם טהור, ומאי טעמא אמרו טמא - גזרה שמא יעשה אדם עורות אביו ואמו שטיחין לחמור.
ואיכא דאמרי: הרי עור דאין גזעו מחליף, ותנן וחכמים פוסלין, ואפי' רבי מאיר לא קא מכשר - אלא דקריר בשרא וחייא, ולעולם אין גזעו מחליף, ואמר עולא: דבר תורה - עור אדם טהור! כי איתמר דעולא - אסיפא איתמר וכולן שעבדן או שהילך בהן כדי עבודה טהורין, חוץ מעור אדם, ואמר עולא: דבר תורה - עור אדם כי עבדו טהור, ומה טעם אמרו טמא - גזרה שמא יעשה אדם עור אביו ואמו שטיחין

רמב"ם הלכות טומאת מת פרק ג הלכה יא:

עור האדם כבשרו ואם עבדו כל צרכו או הילך בו כדי עבודה הרי זה טהור מן התורה, אבל מדבריהם מטמא בכזית כבשר המת גזירה שלא להרגיל בני אדם לעבוד עורות האדם וישתמשו בהן.

כסף משנה הלכות טומאת מת פרק ג הלכה יא:

[יא] עור האדם כבשרו. כך הוא הגירסא בדברי רבינו והוא משנה פרק העור והרוטב (דף קכ"ב). ומ"ש ואם עבדו כל צרכו או שהלך בו כדי עבודה וכו'. משנה וגמרא שם וכלישנא בתרא דעולא:

ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פוסק כלשון השני בדברי עולא, וזה למעשה, מתאים כנראה לשיטתו הבסיסית של הרמב"ם [לפי פרשניו] שהוא מכריע – בדרך כלל - כלשון אחרון בגמרא. בסוגייתנו הלשון אחרון בא לידי ביטוי – לכאורה - בביטוי "ואיכא דאמרי", אבל באמת ה"איכא דאמרי" מוסב על כל המהלך בסוגיא שרק חלק ממנו הם דברי עולא, ולכן ניתן לומר שבסוגייתנו דברי עולא בניסוח האחרון נקרא "לשון אחרון" – כי הוא מובא אחרון בסוגיה ובלי ביטוי פתיחה מיוחד לדברי עולא.



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר