הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור המושג: "הלכה כרשב"ג"

נידה מד ע"ב

והרי הוא לאביו ולאמו ולכל קרוביו כחתן שלם. למאי הלכתא? אמר רב פפא: לענין אבלות. 
כמאן? דלא כרשב"ג, דאמר: כל ששהה שלשים יום באדם - אינו נפל, הא לא שהה - ספק הוי! 
הכא במאי עסקינן - דקים ליה שכלו לו חדשיו . 

1.
רמב"ם הלכות אבל פרק א הלכה ו:

הנפלים אין מתאבלין עליהן וכל שלא שהה שלשים יום ב באדם הרי זה נפל, אפילו מת ביום שלשים ג אין מתאבלין עליו.

הרמב"ם פסק כרשב"ג.

2.
קיים כלל שהלכה כרשב"ג כשחולק על חכמים במשנה. אולם - אומרים בעלי הכללים - אין הכלל הזה חל כשמדובר בברייתא, ובסוגייתנו מדובר בברייתא ולא במשנה, ולכן בעיקרון ההלכה צריכה להיות כחכמים, ומדוע פסק הרמב"ם כרשב"ג?

3.
ולכן נראה לומר, שמהסוגיא משמע שהיא משתדלת ליישב את רשב"ג ומסיימת את הסוגיה ב"הכא במאי עסקינן" לגבי משנתנו שתתאים לדברי רשב"ג בברייתא.

3.1
אמנם, מהביטוי "כמאן דלא כרשב"ג" לכאורה משמע שאין הלכה כרשב"ג, אבל תלוי בהמשך הסוגיה, וכפי שאמרנו מוכח מההמשך דווקא כרשב"ג.

3.2
זה שהגמרא "משתדלת" [והאם התאמה פשוטה נקראת השתדלות? הרי אין כאן דיון ארוך] ליישב את רשב"ג כמשנתנו האם נקרא "שקיל וטרי אליביה" ולכן כך הלכה?