הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביאור המושג: "והלכתא"

נידה מד ע"א

אמר מר בריה דרב אשי: מידי דהוה אזנב הלטאה דמפרכסת מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא אמר: לומר שממעט בחלק בכורה.
ואמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא: בן שנולד אחר מיתת האב - אינו ממעט בחלק בכורה, מאי טעמא - +דברים כ"א+ וילדו לו בעינן, בסורא מתנו הכי. בפומבדיתא מתנו הכי: אמר מר בריה דרב יוסף משמיה דרבא, בכור שנולד לאחר מיתת אביו - אינו נוטל פי שנים, מאי טעמא - +דברים כ"א+ יכיר בעינן, והא ליכא. והלכתא ככל הני לישני דמר בריה דרב יוסף משמיה דרבא. 

1.
בפשטות מדובר בסוגיה באמורא ששמו רב יוסף שחי כנראה 2 דורות אחרי רבא – כי זו המשמעות הרגילה של "משמיה ד..." - [בערך בזמן רב אשי] ו"מר" היה בנו, ומתאים לתקופה של בנו של רב אשי שמופיע בתחילת הקטע "מר בריה דרב אשי", כלומר שמדובר במחלוקת בין שני חכמים בדור שאחרי רב אשי.

2.
לפי הנ"ל הגיוני לומר, שאת הביטוי "והלכתא..." בסוף הסוגיה כתבו הסבוראים. [ומעניין לציין שהרב זיני לא מזכיר זאת בספרו "רבנן סבוראי" שבו הוא מנתח את כל המקומות בש"ס שמוזכר בהם הביטוי "והלכתא.."].