סקר
עם איזה פירוש אתה לומד שקלים?







 

הכול תלוי במנגינה / יעקב צ. מאיר

נידה מה ע"א

פורסם במדור "שולי הדף" במוסף 'שבת', מקור ראשון


'ת"ר מעשה באשה אחת שבאת לפני ר"ע, אמרה לו ר', נבעלתי בתוך שלוש שנים, מה אני לכהונה?' לפי עדותה של האשה היא נבעלה לפני שמלאו לה שלוש שנים ושאלתה היא האם היא פסולה עתה לכהונה. 'אמר לה, כשרה את לכהונה'. אך האשה מקשה עוד על דבריו, 'אמרה לו, רבי, אמשול לך משל למה הדבר דומה, לתינוק שטמנו לו אצבעו בדבש. פעם ראשונה ושניה גוער בה, שלישית מצצה'. הבעילה לא היתה מעשה חד פעמי אלא מעשה שחזר על עצמו ולה היתה הנאה ממנו.או, כהגדרתו של רש"י, היא טעמה 'טעם זנות'. 'אמר לה, אם כן פסולה את לכהונה'.

התלמידים תמהו על הפסיקה, 'ראה התלמידים מסתכלים זה בזה'.רבי עקיבא הבין את שאלתם וענה, 'אמר להם, למה הדבר קשה בעיניכם? כשם שכל התורה הלכה למשה מסיני, כך פחותה מבת שלש שנים כשרה לכהונה הלכה למשה מסיני'.וחותמת הגמרא 'ואף רבי עקיבא לא אמרה אלא לחדד בה את התלמידים'.

קשה. אם תמהו התלמידים על פסילת האשה, מדוע מסביר להם ר' עקיבא את הכשרתה? ואם תמהו על הכשרתה – הרי בסופו של דבר פסלה. וכך או כך קשה מדוע חותמת הגמרא במשפט המוזר, ההופך את כל פסיקתו של ר' עקיבא ל'חידודי בעלמא'?

תמיהה זו מעלה המהר"ם מלובלין ואף מציע בדחילו ורחימו פתרון, 'ואי לא מסתפינא הייתי אומר דיש להגיה, "אמרו ליה, כשם שכל התורה כו'", ותשובת התלמידים היא. ולכך קאמר בתר הכי "ואף ר"ע לא אמרה אלא לחדד התלמידים כו'" נ"ל'. הגהה זו נכנסה אל תוך נוסח הדפוס בין סוגריים מרובעות והיא אכן משנה את הברייתא מן היסוד. ר' עקיבא מכשיר, האשה ממשילה והוא פוסל. דעת התלמידים אינה מתיישבת ור"ע מעביר אליהם את האחריות. התלמידים מסבירים את מבוכתם, האשה כשרה מהלכה למשה מסיני ומדוע פסלת אותה? וחותמת הגמרא, שר' עקיבא לא באמת התכוון לפסלה, אלא פסל אותה כדי לראות אם התלמידים יבינו מהי ההלכה האמיתית. ועדיין קשה, האם "משחק" ר' עקיבא בפסיקת הלכה ופוסל רק כדי לחדד תלמידים?

אך אם נקרא את הברייתא במנגינה הנכונה נוכל לפתור את הקושי ולהימנע מהגהה. ר' עקיבא פוסק 'כשרה את לכהונה'. אז מושלת לו האשה משל, ממנו נלמד שהיא טעמה טעם זנות. את המשפט הבא יש לקרוא בתמיהה, 'אמר לה, אם כן פסולה את לכהונה?', זו שאלה רטורית שהתשובה עליה היא – לא! אף על פי שטעמת טעם זנות אינך פסולה לכהונה. 'ראה התלמידים מסתכלים זה בזה', התלמידים נבוכים, שכן אשה זו מעידה על עצמה שהיא טעמה טעם זנות ור' עקיבא מכשירה. עונה להם ר' עקיבא, 'למה הדבר קשה בעיניכם? כשם שכל התורה כולה הלמ"ס, כך פחותה מבת שלש שנים כשרה לכהונה הלמ"ס' ולא משנה אם טעמה טעם זנות אם לאו. על שאלה רטורית זו מוסבת חתימת הברייתא, 'ואף רבי עקיבא לא אמרה אלא לחדד בה את התלמידים!' ואין להגיה כלל.

תגובות

  1. יא תמוז תש"פ 11:57 להטעות בדבר הלכה כדי לחדד את התלמידים | א. נאמן

    שאלתו של הכותב נשאלה ע"י הערוך לנר : ויש לבאר, שרבי עקיבא לא היתה כוונתו להחליט לה שפסולה לכהונה, אלא שאמר 'אם כן (כדברייך) הרי שאת פסולה', דהיינו כוונתו היתה שרק לפי טענותיה (יעו"ש בגמרא), נמצא שאכן היא פסולה לכהונה, אבל האמת אינה כדעתה, ורבי עקיבא אמר זאת בלשון המשתמעת בתרי אפי (לשתי פנים), כדי לחדד את התלמידים, לראות אם ירגישו בזה, אך למעשה לא היתה כוונת רבי עקיבא לפוסלה באמת. נמצאנו למידים מדברי הערוך לנר, שאין להורות הלכה שקרית, אף כדי לחדד את התלמידים, אלא לכל היותר, על מורה ההוראה להציג את התשובה בלשון המשתמעת לשתי פנים, אך לא להחליט באופן ברור, שהדין הוא היפך ההלכה האמיתית. אך להלכה לא חילקו בכך נאמר בשו"ע (יו"ד סי' רמ"ו סי"ב): "ויש לרב להטעות את התלמידים בשאלותיו ובמעשים שעושה לפניהם, כדי לחדדם, וכדי שידע אם הם זוכרים מה שלומדים". ורבינו יוסף חיים זצ"ל כתב (בספרו 'בניהו' תענית ח'.): "אם רוצה הרב לחדד התלמיד, מטהו מדרך האמת בלימודו לדרך עקש ופתלתול, כדי לחדד שכלו, לראות אם ירגיש ויוציא עצמו מדרך זה ויבוא לדרך האמת, כי הטעות בדברי תורה נקראת הטיה מדרך הישר, וכן דרכן של חכמי התלמוד להתנהג עם התלמידים...".

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר